פָּנַי עִם עֶרֶב לֹא אָלִיט.
אֶזְכֹּר הַכֹּחַ שֶׁבַּנִּיעַ.
אַךְ לֹא רַק כֹּחַ הוּא שַׁלִּיט
גַּם בַּוִּתּוּר יֵשׁ הוֹד מַכְנִיעַ.
יֵשׁ מִן הַחֵן שֶׁלֹּא יַחְזֹר
בַּדּוּמִיּוֹת גּוֹנְזוֹת־הַכֵּפֶל.
כָּךְ מִמֵּימֵי־בְּאֵר הָאוֹר
שָׁפוּי מַגִּיהַּ מִן הַשֵּׁפֶל.
כָּךְ צוּק עִנּוּהוּ סְעָרוֹת
צוֹפֶה גֵאֶה אֶת פְּנֵי הָרֹחַב
וְהַבִּטְחָה נוֹסֶכֶת לוֹט
עַל חָזוּתוֹ אֲשֶׁר נָבוֹכָה.
וּצְלִיף!
וּכְנִיף!
וְעַל שָׂדַי
יוֹרֶה חָדָשׁ נִתַּךְ כְּקֹדֶם.
גָּבְהוּ צוּקִים. בָּאֹפֶק אֹדֶם.
וְעַל כָּל מֶצַח רָם: שַׁדַּי.
יוֹרֶה חָדָשׁ – וְלִוְיוֹת־חֵן הוּא!
יְרוּ מִטְרוֹת־הָעֹז יְרוּ!
מִטְרוֹת־הַזַּעַף יִבָּחֵנוּ
בַּפִּרְיוֹנִים אֲשֶׁר יַפְרוּ.