יֵשׁ בְּמַרְאוֹת עַרְבִית מִסּוֹד הַגַּאֲוָה
שֶׁל נִיעַ הַכָּנָף הַמִּתְעַיֶּפֶת.
וִתּוּר הַמֶּרְחַקִּים עַל הוֹד וְרַאֲוָה.
חַמָּה עַל־פִּי־הַתְּהוֹם וְהִיא נִקְטֶפֶת.
הַקֶּשֶׁב – עַד קָצֶה.
וְהַכְנָעָה לֵאמוֹר:
יֵשׁ גְּבוּל בּוֹ נִזְדַּוְּגוּ הַדַּעַת וְהַתֵּמַהּ.
אַכְזָר הוּא דִמְעֲךָ אִם אֵין בּוֹ הַמִּזְמוֹר.
סוֹרֵר הוּא מִזְמוֹרְךָ אִם אֵין בּוֹ דֶמַע.
הוּא אֶבֶן שֶׁבַּכָּף – וְרֶתַע מִלְּיַדּוֹת.
הוֹ לֵב בְּגִלּוּפִין הָגֵף הָגֵף הַשַּׁעַר.
שָׁמְרֵנִי מִבֻּלְמוֹס
מִבֵּרוּצֵי מִדּוֹת
אַתָּה אֲשֶׁר חָמַדְתָּ הַסַּעַר.