וְשׁוּב יוֹצֵא הַבֹּקֶר הַמַּכְנִיעַ

לִרְתֹּם רְחוֹב בְּעֹל שֶׁל אוֹר.

וְשׁוּב – כּוֹבֵשׁ־יִצְרוֹ אַךְ בְּמַפְגִּיעַ

תּוֹבֵעַ נוֹף לִהְיוֹת מִזְמוֹר.

מַפְגִּיעַ וְגוֹזֵר:

הַנּוֹף – הוּא סוֹד הַדַּעַת

הֱיוֹת הַרְבֵּה לַאֲחָדִים.

שְׁרִירוּת־כֹּחֵנוּ־הַנִּרְצַעַת.

צַיְּתָנוּתֵנוּ־בְּיוֹדְעִים.

כָּרְחוֹב!

כַּנּוֹף!

כַּשִּׁיר!

אֲנָךְ מוּל אֶבֶן־בֹּהוּ.

מִמְתַּח מֵיתָר לְמַעַן הַנִּגּוּן.

צְנִיעוּת הָעֲצָמִים

אֲשֶׁר יֶשְׁנָם וְלֹא יָבוֹאוּ.

וְהַמִּלִּים

אֲשֶׁר לֹא יֶהְגּוּן.

קוֹלוֹת הִפְנִימוּ הֵד.

כָּל הַקַּוִּים הִרְצִינוּ.

הַשִּׁיר

כָּמוֹהוּ כְּרוּמוֹ שֶׁל הַהֵיכָל!

כִּי הוּא:

מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ לְהַגִּיד

אַךְ לֹא רָצִינוּ

וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְצֶה

וְלֹא נוּכָל.

מִזְמוֹר – כָּרְחוֹב!

דִּיּוּק מַרְאוֹת מִנֶּגֶד.

וִתּוּר קוֹלוֹת שֶׁנִּצְטָרְפוּ לִסְאוֹן.

אֶחָד!

וְאַכְזָרִי!

וְכָל אִוְשָׁה מַבְלֶגֶת

עַל יִחוּדָהּ

כְּצֶלֶם בָּאִישׁוֹן.

פֶּן תִּדָּרֵס – נָסוֹגָה.

אַךְ שׁוּב מָרְכֶּנֶת־שֶׁכֶם

נִקְרֵאת לִהְיוֹת רָחֵל בָּעֲדָרִים.

עַד הִטָּרְפָהּ

עַד הִצְטָרְפָהּ

בְּחֻמְרָתָם הַמִּתְמַשֶּׁכֶת

שֶׁל הֶגְיוֹנֵי חוּצוֹת שֶׁבֶּעָרִים.

הָרְחוֹב בְּהֶגְיוֹנוֹ!

תּוֹכֵן קִצְבּוֹ מִדַּעַת

מַפְצִיעַ אֶל שִׂיאוֹ בְּרֶסֶן־צְלִיל־וְקָו

וּבְסוֹד מִדַּת הַדִּין

בְּסֵבֶר הַמִּשְׁמַעַת

חוֹלֵשׁ עַל כָּל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו.