בְּסִמְטָאוֹת הַגֶּטוֹ שֶׁל רוֹמָא

רָאִיתִי עַצְמִי כְּבַעַל־נִסָּיוֹן,

אוֹלָם הַבָּתִים הָיוּ

מָטִים לִפֹּל וַאֲדַמְדַּמִּים

כְּרֹב הַבָּתִים בָּעִיר,

וְהֵבַנְתִּי כִּי הָאַרְכִיטֶקְטוּרָה הִיא כָּאן

פְּנִימִית: קַיָּם רַק מַה שֶׁבְּתוֹכְךָ פְּנִימָה,

וְאֶפְשָׁר לַחֲלֹף עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים

מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע לְאָן הוֹבִילוּ רַגְלֶיךָ;

בְּסֵתֶר חָצֵר עָצַר בִּי

צִנּוֹר בְּאֵר, מֻקָּף עֲשָׂבִים שׁוֹטִים בְּגוֹן הַחֲלוּדָה,

שֶׁמָּשַׁךְ אֶת מֵימָיו כֹּה בְּעָגְמָה וְכֹה בְּמַאֲמָץ

כְּאִלּו מוֹשֵׁךְ אֶת הַמַּיִם מִמַּעֲמַקֵּי הַדּוֹרוֹת;

וּתְחוּשַׁת הָעָגְמָה הוֹסִיפָה לְחַלְחֵל בִּי

וְאַף בְּיֵתֶר עָצְמָה – לְמַרְאֵה קֶשֶׁת צִבְעֵי הַגְּלִידוֹת שֶׁבְּכִכַּר הַוַּתִּיקָן,

וּלְמַרְאֵה הַחֲתוּלִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַקּוֹלוֹסֵיאוּם בִּמְקוֹם אֲרָיוֹת,

וְעַד שַׁעַר טִיטוּס

שָׁם יָשַׁבְנוּ לָנוּחַ,

כְּמוֹ עַל צְרוֹרוֹת – –