אֶת הַפֶּה

שֶׁבְּכֹחוֹ לֶאֱסֹר אוֹ לְהַתִּיר

עָלַי לְהַרְכִּיב מִכָּל חָמְרֵי הָאַהֲבָה שֶׁבִּי

לְמַעַן אוּכַל לְהַאֲמִין בִּדְבָרוֹ הַלַּיְלָה;

עָלַי לְצַיֵּר אֶת דְּמוּתֵךְ מִכָּל שְׁנוֹת־הַיַּחַד,

לְמַעַן אַאֲמִין לַמִּלִּים שֶׁאֹמַר לִי בִּשְׁמֵךְ,

כְּשֵׁם שֶׁיֶּלֶד מְצַיֵּר יְצוּרֵי־דִמְיוֹן

וְהוּא מְשַׂחֵק וְיָשֵׁן בֵּינֵיהֶם, בְּעוֹד הַבַּיִת מַחֲזִיק אוֹתוֹ

בֵּין אֵיבָרָיו הַלְּבָנִים וְהַשְּׁקֵטִים,

מַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל־גַּבֵּי חַיּוֹת אֲפֵלוֹת אַךְ מְאֻלָּפוֹת

שֶׁהֵם כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן

בָּהֶם הֵחֵל לִפְעֹם הַלֵּב הַלֵּילִי,

עֲצָמִים הַמַּפְנִים רֹאשׁ בִּגְעִיָּה שֶׁל בְּדִידוּת וְגַעְגּוּעִים,

עַד שֶׁיִּפְקֹד עֲלֵיהֶם הַפֶּה שֶׁלְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵם סָרִים

לָשׁוּב וְלִהְיוֹת יֵשֻׁיּוֹת שֶל חֲפָצִים דּוֹמְמִים בִּלְבַד;–

הִנֵּה־כִּי־כֵן עָלַי לְצַיֵּר אֶת דְּיוֹקְנֵךְ לְמָגֵן לִי מִפְּנֵי הַמַּשְׁחִית

בְּטֶרֶם יְפַשְׁפֵּשׁ בְּתֵבַת־הַתְּרוּפוֹת וְיִתְבּוֹנֵן בִּגְלוּלוֹת־הַשֵּׁנָה הַזְּעִירֹות,

בּעֹוד מַחֲצִית הַמִּטָּה

רֵיקָה

כְּמַחֲצִית הַחַיִּים;