כְּשֶׁפָּקַחְתִּי עֵינַי – בּעוֹד חֹשֶׁךְ,

לְשֵׁמַע טִקְטוּק שְׁעוֹן־הַיָּד מִתַּחַת לְאָזְנִי

דִּמִּיתִי: רֵיק הַבַּיִת מִקִּיּוּמֵךְ,

וְכִי נִרְדַּמְתִּי בְּתוֹךְ הַכֻּרְסָא כְּמִי שֶׁנִּרְדָּם תּוֹךְ כְּדֵי

נְסִיעָה בְּכִוּוּן בִּלְתִּי־נָכוֹן,

וּבֵין כֹּה לְכֹה

צָף וְעָלָה בִּי טַעַם נְסִיעָה יְשָׁנָה,

וַאֲנִי נַעַר הַמְּחַפֵּשׂ כְּתֹבֶת וְתוֹעֶה בִּרְחוֹבוֹת חֵיפָה־הַתַּחְתִּית, עַד עֶרֶב,

וּלְשֵׁם לִינַת לַיְלָה מִצְטַנֵּף בְּיַרְכְּתֵי אוֹטוֹבּוּס שׁוֹהֶה וָרֵיק,

עָטוּף אַפְלוּלִית בִּקְרָבָיו,

וְכֵיוָן שֶׁעָיֵף הָיִיתִי – שָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה,

בְּלִי שִׂים לֵב כֵּיצַד בָּא הַנֶּהָג וּמַתְנִיעַ

אֶת כְּלִי־הָרֶכֶב, וְאָנוּ שׁוֹעֲטִים עַל־פְּנֵי כְּפָרִים

מַדִּיפֵי רֵיחַ קוֹצִים הַנִּשְׂרָפִים בְּאֵשׁ מִצְטַהֶבֶת;

– גְּבָרִים זָרֵי־מַבָּע עָלוּ בַּהֲמֻלָּה עוֹיֶנֶת לִכְלִי־הָרֶכֶב

הַמִּטַּלְטֵל מִתַּחֲנָה אַלְמוֹנִית אֶל תַּחְנָה אַלְמוֹנִית –

וְהִרְהוּרִים רָעִים בָּאוּ אֶל לִבִּי וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי מַחֲסֶה,

שָׁעָה שֶׁיוֹשֵׁב הָיִיתִי עַל הַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי

מִבְּלִי שֶׁאֵדַע לְאָן פָּנַי מוּעָדוֹת,

וְשֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי בַּחוֹל הַבּוֹלֵעַ כָּל סִימָן מְזַהֶה,

– וְאָנוּ דּוֹהֲרִים מִחוּץ לַחַיִּים, עַד בֹּקֶר.