מַה יוֹדֵעַ הַבֵּן

עַל אַהֲבוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ לְעֵת כִּי תָצוּף בְּלִבּוֹ הַשְּׁאֵלָה

וּבִמְאֻחָר כָּל־כָּךְ… עַד כִּי אֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל עוֹד,

וְרַק דַּפֵּי מִכְתָּבִים קְשֵׁי־פִּעֲנוּחַ וּפִתְקֵי מַה־בְּכָךְ

בְּכֹחָם לְהָעִיד, אִם אֱמֶת וְאִם שֶׁקֶר;

וְעוֹדֶנּוּ חָשׁ רִגְשַׁת־מָה בְּהִתָּקְלוֹ בִּתְמוּנַת אִשָּׁה

אוֹ גֶּבֶר בִּלְתִּי־מֻכָּרִים לוֹ – בֵּין שְׁלַל חֶפְצֵי הָעִזָּבוֹן

הַסְּגוּרִים הֵיטֵב בִּמְגֵרוֹת שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָתוֹ,

דּוֹמֶה, רוּחוֹת־רְפָאִים בֵּיתִיּוֹת נִרְדְּמוּ לָהֶן

בְּמַעֲבֵה תִיקֵי־הַקַּרְטוֹן מְהֻדָּקֵי הַזְּמַן הַחוּם,

וְהֵן מְצַפּוֹת לִשְׁעָתָן לִפְקֹחַ עֵינַיִם

אַף כִּי דַי בְּמַחְשֶׂבֶת־אַרְעַי

וְהֵן תִּקְרֹמְנָה עוֹר וְגִידִים; –

וְכִי מַה יוֹדֵעַ הַבֵּן עַל אָבִיו־מוֹלִידוֹ

בְּעֵת שָׁלְחוֹ יָד אֶל אִשָּׁה בְּסֵתֶר־לַיְלָה;

זֶה לַיְלָה רִאשׁוֹן לוֹ – לֵיל־כְּלוּלוֹתָיו

בְּלֵב גַּן – פְּלֵיטַת אֹשֶׁר חַי וְנוֹשֵׁם,

בְּעִיר נַהֲרִית־שַׁבְרִירִית בָּהּ כָּבוּ הָאוֹרוֹת כְּעַל בָּמָה נֶעֲזֶבֶת,

וְגַם נַגָּנֵי יוֹם־הַשִׂמְחָה כְּבָר שָׁקְעוּ בִּישִׁיבַת דּוּמִיָּה מֵאֲחוֹרֵי מָסָךְ שֶׁיָּרַד

עַל עוֹלָם עֲמֹק־מַיִם עָלְמִינִי, וְלוּ עוֹד נִשְׁמַע מִדֵּי פַּעַם

צְלִיל הַכּוֹס הַנִּשְׁבֶּרֶת בְּעֵת הַ“חֻפָּה”: לְחַיִּים! לְחַיִּים!

לְאִמִּי־הוֹרָתִי הַיּוֹצֵאת עוֹד מְעַט לְדַרְכֵי־נְדוּדֶיהָ

שַׁבְּלוּלִית נוֹשֵׂאת בַּיִת עַל גַּב…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

בִּידֵי הַמֵּתִים עוֹד הָאֹשֶׁר בֵּין אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם הַזּוֹהֲרוֹת

כְּתוֹלָעֵי־יוֹחָנָה בְּנָטְלָן אֶת הָאוֹר מִן הַחוּץ,

מִבַּעֲלֵי־זִכָּרוֹן הוֹלְכֵי־עַל־שְׁתַּיִם, הַשְׂמֵחִים בְּלִבָּם עוֹד

עַל אִזְכּוּר שֵׁם שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם;

אַךְ מַדּוּעַ זֶה חָשׁוּב כֹּה לַבֵּן

• הָלְאָה מֵאֶמְצַע חַיָּיו –

לְהָעִיר אֶת אָבִיו־מוֹלִידוֹ מֵעַל מִשְׁכַּב אִי־הֱיוֹתוֹ הַבָּשָׂר־וְדָמִי

וְלַהֲפֹךְ בְּדַפֵּי מִכְתָּבִים קְשֵׁי־פִּעֲנוּחַ וּבְפִתְקֵי מַה־בְּכָךְ,

תּוֹהֶה עַל רִגְעֵי אָשְׁרוֹ וְצַעֲרוֹ שֶׁל בַּר־מִנָּן,

וְרַק הוּא לְבַדּוֹ עוֹד גּוּף־זִכָּרוֹן נָע־וְנָד

בְּצֶבַע עֵינָיו יְרֹק־הַגֶּשֶׁם, זֶה הָעוֹבֵר בִּירֻשָּׁה,

זָב וְמְחַלְחֵל מִסִדְקֵי גֻלְגֹּלֶת אֶל סִדְקֵי גֻלְגֹּלֶת –

וְכָךְ, בְּחָזְרוֹ אֶל קִיטֹון־הַשֵּׁנָה שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ

כַּעֲבֹר שְׁנוֹת־חַיִּים כִּמְעַט

וְהוּא תָר אַחַר מִטַּת־הַיָּחַד שֶׁל גֶּבֶר וְאִשָּׁה צְעִירִים

בְּעוֹדוֹ מְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לַקִּירוֹת

נִרְעָשׁ וְנִרְעָד כְּיֶלֶד שֶׁנִתְעָה אֶל חֶדֶר פָּתוּחַ קִמְעָה

בִּשְׁעַת אֲהָבִים שֶׁל הוֹרָיו: וּפַחַד אוֹחֵז בּוֹ פִּתְאֹם – –

כָּךְ עָמַדְתִּי אֲנִי עִם שׁוּבִי מוּל דֶּלֶת חֲדַר־הַשֵׁנָה הָרֵיקָן

שֶׁל אָבִי וְאִמִּי, כּוֹבֵשׁ מַבָּטִי בָּרִצְפָּה, שָׁם נִצְּבָה מִטַּת־הֻלַּדְתִּי בְּאֵי־זְמַן,

מִטַּת־טֶרֶם־הֱיוֹת, טֶרֶם אַהֲבָה, טֶרֶם אֵשׁ

וְטֶרֶם זִכָּרוֹן, וּלְטַעַם לֶכְתִּי וּלְטַעַם שׁוּבִי וּלְטַעַם הָאֹשֶׁר הֲרֵינִו דוֹרֵשׁ

מִפִּי שְׁנֵי צְלָלִים – זָכָר וּנְקֵבָה – הַנָּחִים עַל מִשְׁכָּבָם זֶה מִכְּבָר וּבְנִפְרָד

וְרַק אֲנִי בְּדִמְיוֹנִי עוֹד מַפְגִּישָׁם גּוּף אֶל גּוּף, לְמַעַן אֶרְאֶה לְהֶרֶף־עַיִן כֵּיצַד

פּוֹשֶׁטֶת עַל פְּנֵיהֶם נְהָרָה –

אוֹתָהּ הִטְמִינוּ בֵּין עַצְמוֹתֵיהֶם

כְּאִלּוּ לֹא חָיוּ מֵעוֹלָם בָּאוֹר וּכְאִלּוּ דָבָר לֹא קָרָה.

1986