(מול גבעת השיכונים – דורה1 )
מֵעֵבֶר לְחוֹמַת עֲצֵי הָאֶקָלִיפְּטוּסִים
הִבְזִיק הָאוֹר,
סָפֵק גְּזוּזְטְרָא מוּאֶרֶת וְסָפֵק הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא –
“עֲצֹר פֹּה!”
בִּקַּשְׁתִּי לְהַגִּיד לַנֶּהָג
עִם הַגִיעֵנוּ לִקְצֵה הַחֹרֶשׁ;
וְרַעַשׁ
פְּתִיחַת חַלּוֹן
וּמַבָּטִים הַבּוֹלְשִׁים בִּבְהִילוּת
אֶת שִׂרְטוּטֵי הַצִּמְחִיָּה הַקּוֹצָנִית כִּבְהִקָּלַע אוֹרֵחַ זָר אֶל הַמִּשְׁעוֹל,
בְּעוֹד קֻבִּיּוֹת שֶׁל בָּתִים – כְּמוֹ קְרוֹנוֹת־רַכֶּבֶת
מַמְתִּינוֹת לְאוֹת כְּדֵי לִנְטֹשׁ אֶת הַנּוֹף לְעוֹלְמֵי־עַד,
וְהָרוּחַ סוֹבֶבֶת וְשׁוֹרֶקֶת לִקְרַאת תְּזוּזָה
בְּצֵל אַרְגְּזֵי־מַסָּעוֹת הַנִּצָּבִים כְּחַיּוֹת קַדְמוֹנִיּוֹת מֵעוֹלָם שֶׁחָרַב
וְלַהַג לְשׁוֹנוֹת נֵכָר הַפּוֹרְחוֹת מֵעַל לַחוֹלוֹת.
וַאֲנִי בַּמִּרְפֶּסֶת –
נוֹשֵׂא עֵינַי אֶל גַּרְמֵי־הַשָּמַיִם, כְּתָב־מִסְתּוֹרִין,
מְתַרְגֵּל לָשׁוֹן חֲדָשָׁה: אֶת שְׂפַת אֲבוֹתַי תַּחַת שְׂפַת אִמִּי,
וּבְסֵתֶר לִבִּי
מַמְתִּין לְחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה;
אַךְ רְצוּעַת הַחוֹל שׁוֹמֶמֶת
וְהָרוּחַ בּוֹלַעַת אֶת הַהֲבָרוֹת כֻּלָּן
כְּפֶה נְטוּל־שִׁנַּיִם,
וַאֲנִי תּוֹהֶה:
מַה לִּי וּלְיוֹצְאֵי שִׁבְעִים גָּלֻיּוֹת שֶׁמִּימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי,
וְהֵם כֹּה רְחוֹקִים מִלִּבִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בַּמִּזְרָח וְאִם בַּמַּעֲרָב?
וְכָךְ עוֹמֵד אֲנִי וּמַאֲזִין,
אַךְ מִן הַחֲדָרִים פְּנִימָה קוֹלְטוֹת אָזְנַי רַק אֶת קוֹל יִפְחַת אִמִּי
בְּקוֹנְנָה עַל הוֹרֶיהָ הַיְרוּיִים,
וּמִן הַחֲדָרִים פְּנִימָה קוֹלְטוֹת אָזְנַי רַק אֶת תּוֹכַחַת אָבִי
הַנֶּהֶדָּף לָשׁוּב אֶל שְׁנָתוֹ הַמְּיֻזַּעַת
תּוֹךְ שִׁכְחַת הֶעָבָר;
וְאוּלָם צְלָלִים דַּק־דַּקִּים, חִוְרִים וּזְעִירֵי־רֹאשׁ
כְּבָר צוֹמְחִים בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת:
נַפְשׁוֹת הַמֵּתִים שֶׁהוֹתַרְנוּ עַל דַּרְכֵי מְנוּסוֹתֵינוּ,
וְהֵן נִקְהָלוֹת וּבָאוֹת תּוֹךְ חִבּוּטֵי קֶבֶר
לְמַעַן יִגְדְּלוּ בּבוֹא הָעֵת
וִיכַסּוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ;
וְהַשָּׁעָה כְּבָר לְאַחַר חֲצוֹת,
בְּעוֹד הַנּוֹסְעִים עַל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי
מְנַמְנְמִים כְּמַרְיֹוֶנטּוֹת מְחוּקוֹת צִבְעֵי כָּל שִׂמְחָה,
וְרַק אֲנִי עוֹד שׁוֹאֵל:
הֵיכָן קַו־הַחֲצִיָּה בֵּין שְׁנֵי צִדֵּי הַמְּצִיאוּת:
– זֶה הַמַּאֲפִיר בֹּקֶר־בֹּקֶר בְּלֹעַ הָרוּחַ הַמְּקִיצָה
– וְזֶה הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ נֶחֱלֶמֶת?
1994
-
∗ דורה – שיכון־עולים אשר בתחילת שנות ה־50 גרתי בו עם בני־משפחתי, ומקץ 40 שנה שבתי אליו לשעה קלה. ↩