לוגו
אֱלָהָא דְּתוּקְפֵיהּ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

חתימה: אלשבזי משתא נע


אֱלָהָא דְּתוּקְפֵיהּ וְטוּבֵיהּ חֲמֵינָא

וּמַשְׁפַּע לְעַתִּיר וּמִסְכֵּן מְזוֹנָא

בְּמַלְכוּת מְשִׁיחֵיהּ בְּחֶדְוָא זְכֵינָא

טוּבָא דְּאֵל חַי וּשְׁפִיעָה בְּעֵינָא:

[האל שכוחו וטובו ראינו

ומשפיע מזון לעשיר ועני

במלכות משיחו בשמחה זכינו

בטוב אל חי ובשפעו חפצנו:]


לִבְשִׁי יְרֻשְׁלֵם לְבוּשֵׁי יְקָרִיךְ

אֱלָהָא דְּכוֹלָא אַסְגִּי נְהוֹרִיךְ

בְּטוּלָּא דְּחֶסֶד אַשְׁרִי מְדוֹרִיךְ

וְהִחְרִיךְ בְּנוּרָא לְמָרֵי זְדוֹנָא:

[לבשי ירושלים לבוש יקרך

אלהי הכל הִרבָּה אורך

בצל חסד שיכן מעונך

ושרף באש אנשי זדון:]


שַׁלְהוּב דִּיצְחָק מְטַרְטֵשׁ מְדִינַן

וּמָרִין דְּקִסְמִין וְחָרָשֵׁי רְטֵינַן

וַעֲרֵלִין שְׁקַעוּ וְאִתְּבַר סְפִינַן

בְּנַחְשׁוֹל דְּיַמָּא דִּמְרַגַּשׁ חֲרוֹנָא:

[להבת יצחק אחזה במדינות

ובבעלי קסמים ומכשפי לחש

ערלים צללו במצולות ונשתברו ספינות

בנחשול הים שמעורר חרון:]


בְּמַלְכִין דְּתֵימָן זְרַק קָל בְּאוּנְסָא

וּבַטֵּיל מִנְּהוֹן שְׂשׂוֹנָא וְקוּלְסָא

וּמִבֵּינֵיהוֹן נְפַקַת הֲדַסָּה

ומִקָּל נְבִיאַן שְׁמַעְנָא חֲזִינָא:

[במלכי תימן הפיל בת קול [המבשרת] עושק

והשבית מהם ששון וקלוס

ומתוכם יצאה הדסה

ומדברי הנביאים שמענו ראינו:]


זְמִירָן בְּכַנְפָא דְּאַרְעָא פְּצִיחַן

וְזַרְעָא דְּשִׁבְטִין כּוֹלָא בְּדִיחַן

וְרוּחָא דְּזֵדִין בְּרְגַז נְפִיחַן

כְּלִילָא דְּקוּדְשָׁא בְּרוּחָא עֲדִינָא:

[זמירות מכנף הארץ נשמעות

וזרע השבטים כולם שמחים

והזדים נופחים נפשם בחֵמה

נזר הקודש מתנוסס על נפש מדושנת:]


יְקָרָא דְּדִגְלִין בְּאָת אִתְקְטַרוּ

וְסִגְנִין דְּעֵשָׂו שְׁדוֹ אִתְבַרוּ

וּבְנִין דְּשִׁפְחָה כִּתְרְהוֹן עֲטַרוּ

וְאַנַּן בְּחֶדְוַת יְרוּשְׁלַם חֲדִינָא:

[כבוד הדגלים באות קשורים

ונגידי עשו נזרקו וניגפו

ובני השפחה כתרם כלה בעשן

ואנו בשמחת ירושלים שמחנו:]


מִטָּרָף דְּשָׁקֵיף בְּתִוְהָא עֲרַקוּ

וּמֵהֵיכְלְהוֹן בִּזְיָע נְפַקוּ

וּפַרְדֵּכְשָׁנֵיהוֹן בְּרֶתֶת שְׁנַקוּ

וּבְקָל דְּחִנְגִין לְאַרְעַן מְטֵינָא:

[מקול עלה נידף בחרדה נסו

ומהיכלם בחלחלה יצאו

וקציניהם ברתת נוערו

ובקול תופים לארצנו הגענו:]


שַׁדַּי נְגַהּ לַן וְשַׁדֵּר שְׁלוּחִין

וּכְרַכִּין דְּקֵדָר שַׁגֵּישׁ בְּרוּחִין

בְּהִיל טַפְסָרֵיהוֹן כְּנוֹדִין נְפִיחִין

בְּכֵין עַל תּוּקְפָא דְּאַרְעָא שָׁרֵינָא:

[שדי האיר לנו ושיגר שלוחים

וכרכים של קדר המם ברוחות

חפזו טפסריהם כנאדות נפוחים

אז על במתי ארץ חנינו:]


תִּשְׁרֵי וְתִשְׁבּוֹק אֱלָהַן לְחוֹבַן

בְּסִפְרָא דְּחַיֵּי שִׁבְטַן כְּתִיבַן

וְתַגֵּן עֲלַנָא וְתוֹסֵף בְּטוּבַן

בְּגִינֵי אֲבָהַן וְשׁוֹשַׁן שָׁרוֹנָא:

[אלהינו, מחול וסלח לחטאינו

בספר החיים יכָתבו שבטינו

הגן עלינו והוסף טובה לנו

למען אבותינו ושושנת שרוננו:]


אִיכְּרוּם אַנְפָא דְּעָרוֹד כִּקְדֵרָא

וְאַחֲרִיךְ מְדוֹרֵיהּ שְׁבִיב נוּר דְּקִטְרָא

וְאַנַּן מְטוּלַן בְּגַדְפָּא דְּנִשְׁרָא

כְּצוּרַת כְּרוּבִין דְּעֵיל מִן אֲרוֹנָא:

[השחירו פני הערוד כשולי קדרה

ושרף מעונו ניצוץ אש של קיטור

ואנו מסענו היה על כנפי נשר

כדמות כרובים שממעל לארון:]


נַפְשַׁן תִּרְוֵי מֵעֲסִיס דְּמַלְכָּא

בְּגִנַּת אֱגוֹזָא תְּנִיחַ לַן בְּאוּרְכָּא

וְתַשְׁפַּע לְגוּפַן מְזוֹנָא וְצוּרְכָּא

וְתַלְבֵּשׁ עֲלֵיהוֹן מְשַׁךְ סָסְגוֹנָא:

[תרוה נפשנו מעסיס המלך

בגינת אגוז תניח לנו לאורך ימים

תשפיע לגויותינו מזון וצרכים

ותלבישם עור תחש:]


עַיְנִין דְּמָרֵי דְּחָכְמָה נְהִירָן

וְנַפְשַׁן וְשִׂכְלַן כַּחֲדָא קְטִירָן

דַּרְדְּקֵי וסָבִין נְסַדַּר זְמִירָן

לְמַיָּא דְּפוּרְקָן בְּחֶדְוָא שְׁתֵינָא:

[עיני בעלי החכמה יאירו

נפשנו ושכלנו יהיו יחד קשורים

נסדיר זמירות נערים וזקנים

ונשתה בששון מי הישועה:]