אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר־הַפַּחַד.

אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר

שֶׁל אֱמוּנוֹת־אוּלַי.

וּכְאָז כֵּן אָז אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶל־נָכוֹן

הַיֵּשׁ עוֹנֶה אָמֵן.

עֲדֵי לִבְסוֹף אַתָּה מַגִּיעַ אֶל הַפֶּתַח הַכִּילַי

שֶׁדּוּמִיּוֹת הֵן תְּהִלּוֹתָיו.

– אָמֵן!

– אָמֵן!

– אָמֵן! –

גּוֹאָה בְּךָ שְׁתִיקַת וַדָּאוּתוֹ

שֶׁל הָאֵינְסוֹף שֶׁלַּדְּבָרִים

וְהוּא:

– אֶחָד.