הַוַּדַּאי הוּא נִסָּם־בְּכָל־יוֹם שֶׁל פְּתָאִים.

הָאוּלַי הוּא סִבְרוֹ הַנִּכְלָם שֶׁל יוֹדֵעַ.

יָדַעְתִּי כִּי שֶׁפִי

כִּי לִמְקֻטָּעִים

יִקְרַב אָשְׁרְךָ הַגִּדֵּעַ:

עַל רָאשֵׁי־אֶצְבָּעוֹת, מֵאָחוֹר, בִּתְשׂוּמַת־

כַּפָּיו הַקָּרוֹת עַל עֵינֶיךָ.

וּלְקוֹל חִבּוּטוֹ שֶׁלַּהוֹד שֶׁנִּשְׁמַט

נִזְעַקְתָּ: “הַצְּבִי!”

כְּזוֹעֵק אֶת־נִשְׁמַת

וְנִחַשְׁתָּ הָרֵעַ בַּנֶּכֶר:

קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בַּמָּרוֹם הָאֶחָד

עוֹלְלוּ עוֹלֵלוֹת בַּבָּצִיר הַגָּבוֹהַּ.

קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בֶּעָפָר הָאֶחָד

עוֹלְלוּן עֲלִילוֹת שֶׁהֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ.

הֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ. נִכְּלוּ לְהָאֵט

אֶת דֶּלֶג־הַחֵן שֶׁלַּצְּבִי וְלָעֹפֶר.

וּבְכָל הֲרָרֶיךָ רַק הֹלֶם הָעֵת

בְּשַׁעַט הֵדִים שֶׁיַּחְלוֹפוּ.

הָעֵת שֶׁחָדְלָה הֵידָדָה וּמִגְדָּהּ.

הָעֵת שֶׁשָּׁכְלָה צֶאֱצָא וְצָפִיעַ

וְאַתָּה רְאִיתוֹ – צֶבְיְךָ הַנִּגְדָּע

סִבְרְךָ הַנִּכְלָם שֶׁהוֹפִיעַ.