עַד מַה מְּאֹד רָחְקוּ גִבְעוֹת־הַחוֹל מִקֶּדֶם.

הֲכִי לַשָּׁוְא אֹמַר מִקֶּדֶם, וְהוּא תְמוֹל?

כָּל יוֹם כְּדוֹר נִשְׁכָּח. (גִּבְעָה אֶל חוֹף סוֹגֶדֶת

וְחֶרֶט לֹא־אֱנוֹשׁ שֶׁל לְטָאָה בַּחוֹל.)

רָחְקוּ גִּבְעוֹת־אֵין־עִיר. גָּבְהוּ קוֹמוֹת־הַבַּיִת.

וְחַדְרְךָ רָחוּשׁ כְּתָא הָאַלְכִּימַאי.

עַכְשָׁו הַכֹּל הִיּוּל. הַכֹּל חָזַר לְאָיִן.

וּבְקֶסֶם צִוּוּיְךָ יִכּוֹנוּ יְקוּמַי.

הַשִּׁיר אוֹמֵר יְהִי הַשִּׁיר גּוֹזֵר עַל שׂבַע

וּבְלַהֲטֵי צְלִילִים כִּבְלַחַשׁ הַשְׁבָּעוֹת

מֵסִית אֶל הַסִּגּוּף:

“נִרְפִּים, אֶל חֹד! אֶל גֹּבַהּ!”

וְהַנִּהְיוֹת כּוֹפֶה לִכְרוֹעַ לַבָּאוֹת.

עָיַפְתִּי מִכֹּחִי לִמְשׁוֹל כְּמָג עָלֶיךָ

עוֹלָם־שֶׁל־טֶרֶם־יֵשׁ הָאַיִן־עַד־אָבוֹא.

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כְּפַת בְּסַל. הוֹ לֶחֶם!

רָעָב בְּמֶרְחַק־יָהּ. הַכְּפוֹר בְּרֹאשׁ נְבוֹ.

חָכְמַת הַחֵ"ן שֶׁלִּי אַלְכִּימִיָּה אַכְזֶרֶת

מִלִּים מִלִּים מִלִּים כְּסוֹד הַמַּתָּכוֹת. –

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כַּאֲבֵדָה חוֹזֶרֶת

עוֹלָם־שֶׁל־מַמָּשׁוּת אֲשֶׁר בָּרוֹ תּוֹכוֹ.

הַיֵּשׁ־בִּזְכוּת־עַצְמוֹ – וְכָל נִצְחוֹ בַּחֹפֶן.

וְכָל סִפּוּר־הַתְּהוֹם בַּלֹּגֶם מִן הַכַּד.

גְּבָעוֹת גִּבְעוֹת הַחוֹל וְהֵן יוֹרְדוֹת הַחוֹפָה.

וְרַחַשׁ לְטָאָה. וְרֶגֶל בַּמּוֹרָד.

רָטוֹב עָלַי וָטוֹב הַיּוֹם מַגַּע הַמַּיִם.

קִמְחִי הַיּוֹם וָחַם הַחוֹל שֶׁבְּחָפְנַי.

כְּקֶדֶם שׁוּב שְׁמֵימִי גָּבְהָם שֶׁלַּשָּׁמַיִם.

כְּקֶדֶם שׁוּב אַרְצִית הָאָרֶץ לְפָנַי.