נִדְמְמוּ עִגּוּלֶיהָ שֶׁל אֶבֶן צוֹלֶלֶת.

נִצְטַלֵּק וְאֵינֶנּוּ מַסְלוּל הַיְּרִיָּה.

וְעוֹלָם־שֶׁל־חֲצוֹת מִתְכַּנֵּעַ לִשְׁכּוֹחַ

וְכָרַע – וְלֹא קָם מִכְּרִיעָה.

כָּךְ דּוֹמֵם הַשּׁוֹמֵעַ גְּזֵרָה לֹא־נִמְנַעַת

וְנִגְדַּעַת כְּהֶרֶף כָּנָף מַמְרִיאָה

וּבָרוּךְ הַדַּיָּן…

וּמוֹלָד הַמַּפְצִיעַ

בְּדַקּוּת שֶׁל חֲתָךְ הַקְּרִיעָה.

זֶה יְקוּם שֶׁהִשְׁלִים לְשָׁעָה שֶׁהִיא נֶצַח

וּמְתָרֵץ לְעַצְמוֹ אֶת שְׁרִירוּת הַבְּרִיאָה

בְּוִתּוּר עַל מִשְׂחָק שֶׁל טִלְטוּל וּמִשְׁקֹלֶת

וְאֵין־שַׁחַר עַקְשָׁן שֶׁל מִלֵּאת וּגְרִיעָה.

עַד שֶׁקּוֹל שֶׁל שִׁכּוֹר מִצְטָרֵחַ לְפֶתַע

בְּעַזּוּת שֶׁל עִכּוּב־הַקְּרִיאָה.

וּמִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין מִרְמָס וְאֵין הָס.

הָעוֹלָם מַאֲזִין לִקְרִיאוֹת־הֶחָמָס.