מֵעַל לְיָם רוֹבֵץ אָדִישׁ כְּלַיִשׁ בַּסּוּגַר

מֵעַל כְּתָלִים שֶׁגַּגֵּיהֶם קֻטְּמוּ עַד בֹּקֶר

וּרְחוֹב שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עַד סוֹפוֹ

וְהָאָדָם בַּתָּוֶךְ –

אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ בְּחֵרוּק־שִׁנַּיִם

שׁוֹתֵק מָרוֹם קַמְצָן בְּכוֹכָבָיו.

פִּתְאֹם

כְּמֵחָצֵר מֻזְנַחַת

עָבֵי־הֶפְקֵר מִתְבַּרְיְנִים עַד־רֶגַע

וּמִתְבָּרְחִים

(הָהּ עֲזַבְזוּב שֶׁל מַעְלָה!)

וּבַטַּבּוּר

בְּרֹאשׁ הַגֹּבַהּ שֶׁלַּחֹשֶׁךְ הַלָּבָן

יָרֵחַ מְעֻגָּל עֲדֵי סִיּוּט

כְּכֶלֶב הַצּוֹעֵק בְּבֵית־הַמֶּלֶךְ.

"זִרְקוּ לוֹ עֶצֶם!

זִרְקוּ לוֹ עֶצֶם! –

פֶּן יְעַרְבֵּב עָלֵינוּ אֶת הַלַּיְלָה." –

אֲנִי עוֹשֶׂה הַבֹּקֶר שְׁאֵלַת־חֲלוֹם.

אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת: מַה זֶּה?