בְּעֶרֶב זֶה כָּל הַתַּנִּים הֵרִיחוּ
רֵיחוֹ שֶׁל מָוֶת גָּח מִמַּאֲרָב.
בְּעֶרֶב זֶה כָּל הַגְּמַלִּים הִבְרִיכוּ
אֶל גְּדוֹת הַחוֹל שֶׁל נַחַל שֶׁחָרָב.
וְגַם אַתָּה נָפַלְתָּ עַל אָפֶּיךָ
וְלֹא כָּרַעְתָּ עוֹד כִּבְעֶרֶב זֶה
בִּלְהוֹט הַקֵּץ כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת
בָּרִיב בֵּין הַכֹּהֵן וְהַחוֹזֶה.
הָרִיב! הָרִיב!.. גּוֹוֵעַ קְרָב־בֵּינַיִם
וְעֶרֶב בָּא בִּצְחוֹק הַוַּדָּאוּת.
וְאֵין פִּתְאֹם. בַּעֲצִימַת־עֵינַיִם
שׁוֹמֵעַ הַמְנֻצָּח כִּי עֵת לָמוּת.
הָעֶרֶב בָּא כְּדֶלֶת נֶאֱלֶמֶת.
וְקוֹל קוֹרֵא מֵעֵבֶר לַגָּדָה:
הָשִׁיבוּ הַיַּלְדוּת לְמַעַן שׁוּב הַתֵּמַהּ
כִּי בְּשׁוּבוֹ תָּשׁוּב הָאַגָּדָה.