שׁוּם אִילָן אֵינוֹ מֵצִיץ בְּחַלּוֹנָם

וְהֵם עוֹשִׂים עֲוָיוֹת מוּל הָרְאִי שֶׁבַּחֶדֶר

כְּנַעַר הַצּוֹהֵל־וְיָרֵא

שֶׁאֵין אִישׁ בַּבַּיִת.

אֲבִי אָבִי

הֵם שָׁכְחוּ אֶת הַנִּגּוּן!

הֵם נָסִים

וְזוֹעֲקִים אֶל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ –

כִּי אֵין לָהֶם אֶל מִי לְדַבֵּר.

הֵם שָׁרִים

הֵם שָׁרִים

הֵם שָׁרִים בָּרוּחַ!

הוֹ

יִשְׁמְרוּ נָא עַל קוֹלָם

פֶּן יִקָּרֵעַ.

כִּי פְּנֵי הַמִּזְמוֹר – אֲרֶשֶׁת

וּפְנֵי הַמִּרְזָח – עֲוִית.

שָׁמְרֵם רִבּוֹנִי מֵעֲוִית הַצּוֹוֵחַ –

לַמְּדֵם לְזַמֵּר אוֹתְךָ!