אִילָן כַּפְרִי בִּקְצֵה קִרְיָה מִנֶּגֶד

נָכְרִי מֵאֲמִירוֹ עַד שָׁרָשָׁיו

חָכָם עַתִּיק בִּשְׂפַת גֵּרִים עִלֶּגֶת

מַפְטִיר אִוְשָׁה לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.

הוּא כָּאן עַתִּיק מְאֹד. וְכָל הַיֶּתֶר

כְּדַל־שֶׁהֶעֱשִׁיר. זוֹ חֻצְפָּתָם

הִיא כְּמִדַּת הַמִּתְעַטְּרִים בְּכֶתֶר

וְלֹא־לָהֶם. הַכֶּתֶר שֶׁפִּתָּם.

הַגֵּר בְּמַלְכוּתוֹ! כָּאן עֵת אַחֶרֶת

קָפְצָה בְּרֹאשׁ כְּדִין הַמִּתְמַלְּכִים.

וְהוּא עָיֵף מִקְּרוֹא לְתוֹךְ גַּפֵּי הַקֶּרֶת

“אֲנִי שְׁלֹמֹה!” מוּל קֶלֶס פִּרְחָחִים.

הָעִיר קָרְבָה וְלֹא קָרַב אֵלֶיהָ

נָכְרִי בַּזְּמָן אַךְ הַזְּמַנִּים עִמּוֹ.

אָדִישׁ לַחוּץ לָרְחוֹב הַמְלַעְלֵעַ

מַמְשִׁיךְ מַמְשִׁיךְ לִשְׁמוֹעַ אֶל פְּנִימוֹ.

אוֹ־אָז בַּחֲלוֹמוֹת רוֹעֵי־צֹאנִים יָבוֹאוּ

לַרְבִּיץ מַרְגְּלוֹתָיו אֶת הַמַּרְעִית

וּמוּל הַכּוֹכָבִים הַקַּדְמוֹנִים כָּמוֹהוּ

חוֹזֶרֶת מַלְכוּתוֹ הָאִילָנִית.