I    🔗

הַלַּיְלָה הִתְדַּפֵּק בְּחַלּוֹנִי,

הַלַּיְלָה לִי קָרָא:

צֵא אֵלַי –:

אֵין כּוֹכָב בְּשָׁמַי

אֵין נִיצוֹץ בְּחֵיקִי,

אֵין בָּרָק בְּחָזִי –

צֵא אֵלַי!

II    🔗

אֲנִי כְּבָר יָשַׁנְתִּי – אַךְ דְּפִיקוֹת הַלַּיְלָה –

הַדְּפִיקוֹת הַקַּלּוֹת הַלּוֹחֲשוֹת נָגְעוּ בְאָזְנִי,

נָגְעוּ בְּמֵיתְרֵי לְבָבִי – וָאִיקָץ;

זֶה הָיָה קוֹל לֵילִי הַטָּמִיר,

הַקּוֹל הָיָה בָרוּר וְטָמִיר:

צֵא אֵלַי!

מְאַיֵּם וּמוֹשֵׁךְ:

צֵא אֵלַי, צֵא אֵלַי!

וַיְהִי בַהֲקִיצִי וַיְדַבֵּר הַלַּיְלָה אֶל לִבִּי,

בִּשְׂפָתוֹ הָרַכָּה;

וּלְבָבִי – הוּא עָנָה לוֹ, עָנָה –

בִּשְׂפָתוֹ,

לֹא כָל כַּךְ חֲשָׁאִית אַךְ רַכָּה וּפְלִיאָה

כִּשְׂפָתוֹ שֶׁל לָיְלָה.

III    🔗

וְנוֹלְדָה בִי תַּאֲוָה: לָקוּם וְלָצֵאת,

וְלִנְפֹּל בִּזְרוֹעוֹת הַלַּיְלָה וְלִקְרֹא לוֹ: אָחִי!

לִבְכּוֹת עַל צַוְארֵי הַלַּיְלָה וְלִקְרֹא לוֹ: אָחִי!

וְלוֹמַר לוֹ: לַיְלָה, אֲנִי הוּא אָחִיךָ הַצָּעִיר;

סְקֹר בִּי וְהַכֶּר בְּעֵינַי –

אִם אֵינָן עֲמוּקוֹת כַּלַּיְלָה וְכַלַּיְלָה אֲפֵלוֹת;

סְקֹר בִּי וְהַכֶּר בְּפָנַי – בּוֹלְטִים רִשְׁמֵיהֶם

כַּבְּלִיטוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת כִּפְלַיִם בְּחֵיקְךָ הֶאָפֵל;

וּבְחֹן גַּם בְּסוּתִי, בְּקוֹלִי, בִּשְׂפָתִי,

אִם אֵינִי אָחִיךָ, הַלַּיְלָה!

נוֹלְדָה תַאֲוָה בְּלִבִּי – וָאֶקְפֹּץ מִיצועִי,

וָאֶלְבַּשׁ סוּת שְׁחוֹרָה עַל בִּגְדִי הַלָּבָן,

בְּגַחֶלֶת שְׁחַרְחֹרָה מָשַׁחְתִּי אֶת פָּנַי,

כִּבִּיתִי לַהֶבֶת הַנֵּר,

עַל לִבִּי צִוִּיתִי כִּי יִדֹּם –

הִתְקַדַּשְׁתִּי לַלַּיְלָה וָאֵצֵא לִקְרָאתוֹ.

IV    🔗

יָצָאתִי אֶל לֵילִי, וְלֵילִי לֹא הָיָה בַחוּץ.

רַק שׁוּלֵי סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה רִשְׁרֵשׁוּ,

רִשְׁרְשׁוּ רֶגַע וְנִדְּמוּ…

– לַיְלָה, לַיְלָה – אַיֶּכָּה? –

״– הִנֵּנִי!

״בָּרֹם וּבַשָּׁפֶל,

״מִפָּנִים, מֵאָחוֹר,

״מִיָּמִין וּשְׂמֹאל –

״וְאַתָּה – אַיֶּכָּה?!״

– אָנֹכִי? פֹּה אָחִי, פֹּה נִצָּב אָנֹכִי!

גַּם שָׁם, כִּמְדוּמָנִי, גַּם שָׁם אֲנִי נִצָּב, –

רְאֵה, אֲנִי פוֹרֵשׂ אֶת כַּפַּי,

נוֹגֵעַ אָנֹכִי בְּאֶצְבַּע – זוּ סוּתִי,

זוּ סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה!

מְלֹא כָל הָעוֹלָם שׁוּלֶיהָ –

מְלֹא כָל הָעוֹלָם הִנֵּנִי!

הַאֻמְנָם יָצָאתִי וָאֶכְבֹּשׁ מְקוֹמְךָ הַלַּיְלָה? –

וְאָנֹכִי לְשָׁלוֹם יָצָאתִי –

הַלַּיְלָה!

בֹּא, הַכֶּר אֶת כְּתֹבֶת הַשָּׁלוֹם בְּמִצְחִי –

בִּשְׂפָתֵךְ הִיא כְתוּבָה;

בֹּא, קְרָא אֶת חֲלוֹמְךָ בְּעֵינַי;

אִם לְסוּתִי אֵין רֵיחַ הַלַּיְלָה? –

צָעִיר יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ, קְטַן־קוֹמָה וְצָעִיר,

וְאִם עַתָּה גָדַלְתִּי

מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ –

אַל תִּרְגַּז…

אַךְ מַה זֶּה, הוֹי מַה זֶּה?

אֲנִי דוֹבֵר – וּדְבָרַי נִתְקָלִים בְּעַצְמִי!

קוֹרֵא אָנֹכִי – וְכָל קְרִיאָה וּקְרִיאָה

נִתְקֶלֶת בְּעַצְמִי…

הַאֻמְנָם רַק אֶחָד אָנֹכִי?

וְאֵין עוֹד זוּלָתִי,

וְאֵין עוֹד? –

הִנֵּה אֶשְׁמַע: שׁוּלֵי סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה רִשְׁרֵשׁוּ –

רִשְׁרְשׁוּ רֶגַע וְנִדְּמוּ

שׁוּלֵי סוּתִי – וְאָנֹכִי, אֵי אָנִי?

חֵי אֵלִי, לֹא אֶרְאֶה אֶת עַצְמִי!

הַאֻמְנָם, תָּעִיתִי מֵעַצְמִי?

הַבְלָעַנִי הַמֶּרְחָק אִם אָנֹכִי בְּלַעְתִּיו?

אֲנִי נִצָּב בַּכֹּל וּבְכָל מָקוֹם אֵינֶנִּי

הָבָה אֶקְרָא בִשְׁמִי: – – –

הוּ – הוּ – הוּ!

לְאָן יָצָא הַקּוֹל?

אֵיפֹה אָבַד הַקּוֹל,

וְאֵי נִבְלַע?

אֵין זֹאת, כִּי אִם שֵׁד פֹּה, מְנֻוָּל,

מִסְתַּתֵּר אֲחוֹרַי וּמְצַחֵק –

הָבָה אֶפְשֹׁט אֶת סוּתִי הַשְּׁחוֹרָה,

לְלֹבֶן שִׂמְלָתִי אַכִּירוֹ –

*

עָלַי עָמַד הַלַּיְלָה –

וְהוּא גָדוֹל וְהוּא עָמֹק וַאֲנִי בְּתַכְרִיכָי.