קוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל הִרְגִּיז רָקִיעַ,

וַאֲנִי נִרְדַּמְתִּי כִּי עָיֵף הָיִיתִי

אֶת רֹגֶז קוֹלוֹ אָזְנַי לֹא שָׁמָעוּ –

וּמַה-יִשְׁמְעוּ הַנִּרְדָּמִים בַּשַּׁחַק?

הַסַּהַר בַּהֲדָרוֹ יָצָא הוֹפִיעַ,

וּבְחֵיק אוֹהַבְתִּי אֶת פָּנַי כִּסִּיתִי,

אֶת הֲדַר הַסַּהַר עֵינַי לֹא רָאוּ –

וּמַה-יִרְאוּ הַמְּאֻשָּׁרִים בַּשַּׁחַק?