קוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל הִרְגִּיז רָקִיעַ,
וַאֲנִי נִרְדַּמְתִּי כִּי עָיֵף הָיִיתִי
אֶת רֹגֶז קוֹלוֹ אָזְנַי לֹא שָׁמָעוּ –
וּמַה-יִשְׁמְעוּ הַנִּרְדָּמִים בַּשַּׁחַק?
הַסַּהַר בַּהֲדָרוֹ יָצָא הוֹפִיעַ,
וּבְחֵיק אוֹהַבְתִּי אֶת פָּנַי כִּסִּיתִי,
אֶת הֲדַר הַסַּהַר עֵינַי לֹא רָאוּ –
וּמַה-יִרְאוּ הַמְּאֻשָּׁרִים בַּשַּׁחַק?