הַרְבֵּה עֵדִים לַנְּפִילָה. בְּרֶדֶת יוֹם
מִזַּרְקוֹרִים נוֹפֵל הָאוֹר, יִצְבַּע אֶת גֵּיא
הַחִזָּיוֹן. אֵד קַלִּיל אָז יַעֲלֶה
כִּבְצֶלּוֹפָן שָׁקוּף עוֹטֵף וּמְגַלֶּה
אֵיךְ נוֹאָשִׁים אֶל בְּרֵאשִׁית
הֵם מִתְנַפְּצִים לָשׁוּב, כְּמוֹ לְהָשִׁיב
אֶת כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנַּה מִיּוֹם שֶׁמִּן הַגַּן
גֹּרְשׁוּ. מִמַּעֲמַקִּים יָשׁוּב וְיַעֲנֶה: הַמַּיִם
לְמַעְלָה הֵם הַמַּיִם לְמַטָּה, כְּלוֹמַר
לְמַטָּה לֹא יִשְׁתַּנֶּה דָּבָר.