הֵיכָן הָיָה הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הַמַּיִם הַמָּרִים –

אוֹקְיָנוּס מְעַרְבֵּל סְנַפִּיר בְּמֶלַח וְאַצּוֹת,

לֹעַ בְּתוֹךְ לֹעַ בְּתוֹךְ לֹעַ וַעֲלֵיהֶם עֵינַיִם

פְּעוּרוֹת, בְּלֹא כִּוּוּן כְּמִסָּבִיב לִזְרוֹעַ

אַלִּימָה שֶׁבָּחֲשָׁה אֶת בֶּהָלַת גּוּפִי –

לְבֵין מֵימֵי הַנְּחָלִים, הוֹ מְתִיקוּת שֶׁל הַתְחָלָה,

שֶׁכְּבָר חָדַלְתִּי הַאֲמֵן בְּקִיּוּמָהּ, מִיתוֹס שֶׁנִּמְסַר

לַקַּדְמוֹנִים, בְּרִית שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהּ עֵד

שֶׁיְּאַשְּׁרָהּ בֵּין הַכְּרִישִׁים וַחֲלוּדַת הַמִּלְחָמָה.

פִּתְאֹם הַמַּעְגָּל הָיָה לְקַו וְחֵץ נִשְׁלַח

אֶל עֵבֶר הֶהָרִים, וּמַהוּ שֶׁעָשַׂנִי צִפֳּרִים,

מַתִּיז אוֹתִי אֶל הַפִּסְגָּה, מִמַּדְרֵגָה

אֶל מַדְרֵגָה, בְּמַעֲלֵה סְלָעִים וַאֲשָׁדִים,

כְּפֶרֶק מִן הַדָּת הָעַתִּיקָה עַל נַחֲלָה,

גְּבוּלוֹת הַהַבְטָחָה, הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי רַק לְךָ –

מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, בְּסֵתֶר מַדְרֵגָה, בְּרַק דָּגָה

נֶעֱלָסָה, הִנְנִי בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים –

וּכְשֶׁגּופִי הָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן, גּוּף אָבִי בַּמַּיִם

הָעוֹמְדִים, מִתְפּוֹרֵר בְּמַיִם רְדוּדִים, שׁוּב נָגַע

בִּי וְנָתַן לִי אֶת הָאוֹת, שׁוּב חוֹזֵר הַכֹּל

מֵהַתְחָלָה, שׁוּב הַקַּו הָיָה לְמַעְגָּל, מַקִּיף יוֹתֵר,

סוֹגֵר אֶת כָּל חַיַּי, שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא אֶפְרֹץ עוֹד לְעוֹלָם.