הַשֻּׁלְחָן צָף

מִשָּׁם לְכָאן,

הָלוֺךְ־וָשׁוֺב בַּזְּמַן

וְהַפִּיּוֺת שָׁרוּ

“עֲבָדִים הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם…”

בְּעוֺד הַיֶּלֶד שׁוֺאֵל:

“בֶּאֱמֶת?…”

הִנֵּה עַל־כֵּן בְּהַגִּיעֵנוּ לִ“שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ…”

וּמַפַּת הַשֻּׁלְחָן מִתְנוֺצֶצֶת חֲגִיגִית

הִפְשַׁלְתִּי אֶת שַׁרְווּלִי

לְהַרְאוֺת לוֺ כֵּיצַד הִצְטַלְצְלוּ עַל זְרוֺעַ שְׂמֹאלִי

הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהַדִּיסְקִית

עִם הַמִּסְפָּר,

אֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי אֶת זִכְרוֺ כִּמְעַט

מֵאָז וִינֶר־נַאי־שְׁטַאדְט, אוֺ וִינֶר־הַשֵּׁד־יוֺדֵעַ־מָה

בִּשְׁנָתָהּ הַחֲמִשִּׁית שֶׁל הַמִּלְחָמָה,

כְּשֵׁם שֶׁשָּׁכַחְתִּי כִּמְעַט גַּם אֶת בִּנְיַן־הָעֲנָק

עִם כָּתְלֵי הַחֶדֶר הַצְּבוּעִים בִּירַקְרַק־אֱגוֺזָה לְמִשְׁעִי,

חֶדֶר אָרֹךְ־אָרֹךְ: מְקוֺם מִמְכַּר־הָעֲבָדִים שֶׁל הָרַיִךְ הַשְּׁלִישִׁי,

אַף־כִּי מִתְעַרְבֵּב לִי לְעִתִּים הַזִּכָּרוֺן עִם סִפּוּרִים שֶׁקָּרָאתִי

עַל שׁוּק־הָעֲבָדִים בְּרוֺמָא –

וְרַק מְנוֺרַת־הַחַשְׁמַל הַמְזֹהֶמֶת הִיא כְּסִימָן לִי,

וְגַם שְׁלַל הַבַּרְחָשִׁים עַל הַתִּקְרָה שֶׁבָּהּ תָּלִיתִי עֵינַיִם,

יֶלֶד יְהוּדִי

שְׁטוּף־בְּכִי,

בְּעֵת שֶׁמָּשְׁחוּ לִי בְּסִיד אֶת הָרַגְלַיִם…

כְּמִנְהַג סוֺחֲרֵי הָעֲבָדִים בְּמַעֲמַקֵּי אֵיזֶה עִדָּן קַדְמוֺן,

וְשֶׁמָּא אֵין זֶה אֶלָּא זִכָּרוֺן סִפְרוּתִי… פְּרִי־דִּמְיוֺן?…

וְאוּלָם, אֵין סָפֵק כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא אוֺמֵר בַּחֲצִי־הַפֶּה:

"קָטָן הוּא…

אַךְ יַתְאִים לִהְיוֺת נוֺשֵׂא כַּדֵּי־הַמַּיִם

לְעוֺבְדֵי־הַכְּפִיָּה שֶׁבַּשָּׂדֶה…"

וְאָמְנָם, כְּשֶׁבָּא הַסּוֺכֵן שֶׁל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה, פֶּצִ’ינָא שְׁמוֺ,

שִׁלֵּם טָבִין־וּתְקִילִין לָרָשׁוּת תְּמוּרַת מִשְׁלוֺחַ־עֲבָדִים לְמַעַן אֲדוֺנוֺ,

הִנֵּה עַל־כֵּן בֹּקֶר־בֹּקֶר הִשְׁכַּמְתִּי־קוּם לַשָּׂדוֺת עִם שְׁנֵי כַּדֵּי מֵי־הַשְּׁתִיָּה

מִן הַבְּאֵר שֶׁבְּסָמוּךְ לְבִיתַן־הַמְּגוּרִים, הוֺלֵךְ וְעוֺצֵר עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, מִתּוֺךְ פְּלִיאָה,

כִּי טֵרוּף אָחַז בַּדְּגָנִיּוֺת, בַּמַּרְגָּנִיּוֺת וּבַקַּחְוָנִים, בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אוֺגוּסְט הַחַם,

וְהֵם לִהֲטוּ בְּעֹז כְּדִגְלֵי צָבָא שֶׁאֵין לָדַעַת לְצַד מִי הוּא נִלְחָם,

וּכְבָר חָלַף עִקַּר הַקָּצִיר

וְהִגִּיעַ תּוֺר הָאָסִיף לְתַפּוּחֵי־הָאֲדָמָה הַחוּמִים

אֲשֶׁר פְּרִיחָתָם לְבָנָה עַד לְהַדְהִים,

וּכְאִלּוּ נֵיטְרָלִית;

וַאֲנִי יֶלֶד־עֶבֶד

הַנּוֺשֵׂא אֶת שְׁנֵי כַּדֵּי־הַמַּיִם,

וְטוֺב לוֺ גַּם בְּבֵית־הָעֲבָדִים, בְּמִצְרַיִם,

שָׁעָה שֶׁהוּא מְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו אוֺ מְדַדֶּה,

בְּתוֺךְ הַבֹּקֶר הַפִּרְחוֺנִי הַפּוֺקֵד אֶת הַשָּׂדֶה;

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,

אֵיזֶה פַּחַד־פִּתְאֹם דְּמוּי־שֵׁד

מֵעֵת לְעֵת חוֺצֶה אֶת הַמִּשְׁעוֺל וּבָּאֲוִיר מְרַקֵּד

כְּאִלּוּ נִבְרָא מִתּוֺךְ הַדְּמָמָה הַדַּקָּה,

עַד שֶׁהַמַּיִם אֲשֶׁר בִּשְׁנֵי הַכַּדִּים בָּלְעוּ קוֺל צְעָקָה.