לוגו
דוּד־האוכֶל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בָּא”, מִלְמַלְתִּי

בְּהוֺצִיאִי אֶת הָרֹאשׁ מִמְּאוּרַת שְׂמִיכַת־הַסְּמַרְטוּטִים

בָּהּ שָׁכְנוּ כָּל אֶבְרֵי גּוּפִי כִּנְתִינִים מַרְדָנִיִּים: הָאֶצְבָּעוֺת

תּוֺפְפוּ לְלֹא הוֺרָאָה־מֵעָל, הַקֵּבָה יָרְתָה כַּדּוּרֵי־סְרָק מַצְחִינִים

וְהַלֵּב הֵחִישׁ אֶת פְּעִימוֺתָיו.

וְאָמְנָם דּוּד־הָאֹכֶל הַמַּהְבִּיל הוּבָא אֶל הַצְּרִיף

בִּידֵי זוּג מַרְיוֺנֶטוֺת־אֱנוֺשׁ מְפֻסְפָּסוֺת, שֶׁפְּסִיעוֺתֵיהֶם הִתְנוֺדְדוּ לְכָאן וּלְכָאן,

נִדְמֶה, הַיָּרֵחַ הַצַּח וְהָרָחוֺק נוֺסֵךְ בָּהֶם אֶת אִי־הַשֶּׁקֶט.

דֶּלֶת הַצְּרִיף חָרְקָה צוֺרְמָנִית

כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ קָרַע קְרִיעָה בִּכְתֹנֶת־הַחֹרֶף מֻכְתֶּמֶת־הַדָּם.

גַּם הָעוֺרְבִים לְטוּשֵׁי־הַמַּבָּט בָּאוּ לְרֵיחַ הָאֹכֶל

וְכִיצוּרִים שְׁוֵי־זְכֻיּוֺת קִפְּצוּ עַל הָרִצְפָּה.

אֲפֵלִים וּמְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף הֵם בָּאוּ,

כְּמוֺ בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁנֶּחְלְצוּ עַתָּה מִמְּאוּרָתָם הַסְּפוּגָה חֲמִימוּת שֶׁל הַפְרָשׁוֺת־הַגּוּף,

וְרַק צְלִילֵי כְּלֵי־הָאֹכֶל הַמַּתַּכְתִּיִּים עוֺד הֵקִימוּ חַיִץ

בֵּין הֲמֻלַּת־אֱנוֺשׁ וּבֵין הֲמֻלַּת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף,

עַד שֶׁנִּשְׁמְעָה הַצְּעָקָה: “בָּשָׂר!”

וְכַף־עֲנָקִים אֲרֻכָּה בָּחֲשָׁה בִּסְחַרְחֹרֶת

בְּמַעֲמַקֵּי הַמָּרָק הַשְּׁחַרְחוּם אֲשֶׁר בַּדּוּד,

בְּדוֺמֶה לְאָמוֺדַאי הַיּוֺרֵד לְנִבְכֵי אוֺקְיָנוּס, בְּחַפְּשׂוֺ אַחַר מַטְמוֺן.

וְאָמְנָם הַמַּעְגָּל הַסּוֺגֵר עַל דּוּד־הָאֹכֶל

הַמְסֻלְסָל כִּתְמֵי־כְּפוֺר הָלַךְ וְהִתְרַחֵב, הָלַךְ וְהִכְפִּיל

עַצְמוֺ:

שִׁלְדֵי־אָדָם נֶחְלְצוּ מִתּוֺךְ שְׁנָתָם וְהִצְטָרְפוּ אֶל הַתּוֺרִים הַמְפֻתָּלִים

וְעַד־מְהֵרָה הֵנִיפוּ אֶת הַדּוּד בָּאֲוִיר כְּהָנֵף מֶלֶךְ רָם־וְנִשָּׂא, מְדַדִּים יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

בְּקַבְקָבֵי־הָעֵץ שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם, יוֺצְאִים בְּמָחוֺל בְּשֵׂאתָם עַל הַכְּתֵפַיִם

אֶת מַלְכָּם הַנַּעֲרָץ. וְהַכֺּל־יָכוֺל, בְּעוֺד טִפּוֺת הַמָּרָק הַשְּׁחַרְחוּם נוֺטְפוֺת עַל הַקָּרָחוֺת,

וּמִן הַקָּרָחוֺת אֶל הַפִּיּוֺת נְשׁוּרֵי־הַשִּׁנַּיִם

אְשֶׁר בָּלְעוּ אֶת הַנּוֺזֵל הַדָּלִיל בִּשְׁקִיקָה.

לְבַסּוֺף הִתְגַּלְגֵּל וְנָפַל חֵפֶץ שָׁחוֺר מִלֹּעוֺ שֶׁל כְּלִי־הַקִּבּוּל הָרוֺטֵט כְּחַיָּה אֲחוּזַת־פַּחַד

וְהֶחֱלִיק עַל הָרִצְפָּה: הָיְתָה זוֺ מִבְרֶשֶׁת שְׁחוּקַת־זִיפִים בְּצֶבַע שָׁחוֺר־צָהֹב.

זְעֵיר־פֹּה, זְעֵיר־שָׁם בָּקְעוּ קוֺלוֺת־צִחְקוּק שֶׁהָפְכוּ מִיָּד לְחִרְחוּרֵי־אֵין־נְשִׁימָה.

הִקִּיפוּ הָעוֺרְבִים אֶת הַחֵפֶץ הָרֵיחָנִי וְנִקְּרוּ בּוֺ וְנִקְּרוּ בּוֺ תּוֺךְ תִּגְרַת כְּנָפַיִם וּמַקּוֺר,

וְאוּלָם מַעְגְּלֵי הָרוֺקְדִים הוֺסִיפוּ לְהִתְנוֺעֵעַ בְּהַקִּישָׁם רֶגֶל־עֶצֶם בְּרֶגֶל־עֶצֶם.

הֵם גַּם נִתְּקוּ חִישׁ־מַהֵר מִכַּדּוּר־הָאָרֶץ וְנָעוּ וְנָדוּ בֶּחָלָל הָרֵיק וְהַקָּפוּא,

בְּעוֺדִי מֵצִיץ מִתּוֺךְ מְאוּרַת־הַסְּמַרְטוּטִים שֶׁל מִטַּת־הַקְּרָשִׁים

וְרוֺאֶה בִּמְעֻמְעָם תְּמוּנָה הַמֻּכֶּרֶת לִי:

לוּחַ־שָׁנָה תָּלוּי עַל מַסְמֵר מְעֻקָּם שֶׁבַּקִּיר

בְּמִטְבָּחָה שֶׁל אִמָּא, בְּסָמוּךְ לַכִּירַיִם –

וּבְשׁוּלֵי לוּחַ־הַשָּׁנָה מְצֻיָּרִים שִׁלְדֵי־אֱנוֺשׁ הָרוֺקְדִים בַּחֲצִי־הַגֹּרֶן,

טוּרֵי אוֺתִיּוֺת מִסְתַּלְסְלִים מִפִּיּוֺתֵיהֶם

וְהֵם מְרִיעִים וְצוֺרְחִים בְּקוֺל:

"חַג סִילְוֶסְטֶר שָׂמֵחַ

וּבְרָכוֺת וְאִחוּלֵי־אֹשֶׁר לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה!"

וְהַטֶּקְסְט מֻדְפָּס בְּאָדֹם־וֶנֶצְיָאנִי וּבְזָהֹב.