הוֺקוּס! פּוֺקוּס!

צָעַק הַזָּקֵן כְּחֹל־הַחֹטֶם

אֲשֶׁר הִטַּלְטְלָה עָלָיו בִּינָתוֺ זְמַן־מָה לְאַחַר כְּנִיסָתוֺ לַמַּחֲנֶה.

לַיְלָה לַיְלָה יָשַׁב־לוֺ בְּתַחְתּוֺנָיו הַצּוֺאִים בְּשׁוּלֵי הַדַּרְגָּשׁ,

נִדְמֶה, יוֺשֵׁב־לוֺ בְּפֶתַח תֵּיאַטְרוֺן־בֻּבּוֺת וּכְפַעַם בְּפַעַם גַּם מַכְרִיז:

"הוֺקוּס! פּוֺקוּס! הִכּוֺנוּ

לִתְחִלַּת הַהַצָּגָה הַגְּדוֺלָה!"

בַּהֲנִיפוֺ אֶת הַמַּקֵּל שֶׁבְּיָדוֺ וּבְהַשְׁלִיכוֺ אַרְצָה

אֶת שְׂמִיכַת־הַשַּׂק הַמִּתְנַפְנֶפֶת בֵּין שְׁנֵי מוֺטוֺת הַמִּטָּה,

זוֺ הַמַּפְרִידָה בֵּין מַצַּע־קַשׁ לְמַצַּע־קַשׁ

בְּקֶרֶב שׁוֺכְנֵי הַ“זּוֺנְדֶּר־לַאגֶר”;

מֵעֵת לְעֵת חָזַר זָקֵן שׁוֺטֶה זֶה עַל קְרִיאַת־הַקּוֹסְמִים שֶׁבְּפִיו

בִּמְרוּצַת הַלַּיְלָה הַחָרְפִּי,

בְּעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁבְּרַק־פֶּתַע הֵאִיר אֶת הַצְּרִיף,

וּבְשָׁעָה שֶׁהַטַּלְטֵלוֺת שֶׁבְּמִטַּת־הַקְּרָשִׁים הִגִּיעוּ לְשִׂיאָן.

“הוֺקוּס! פּוֺקוּס!” – וְהִנֵּה רָאִיתִי אֶת צֶמֶד הַשְּׁלָדִים שֶׁבְּמִטַּת־הַתֵּיאַטְרוֺן מִמּוּל,

וְהֵם מְפֻתָּלִים יַחַד כְּצִנּוֺרוֺת־אִינְסְטֶלַצְיָה מַחֲלִידִים וְדוֺלְפִים,

שֶׁלֶד וְשִׁלְדָּה מַעֲלֵי־יְרֹקֶת, הַכְּפוּפִים זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה,

תּוֺךְ נְקִישַׁת עֲצָמוֺת, תּוֺךְ פִּיק עֲצָמוֺת וְתוֺךְ רִצּוּץ עֲצָמוֺת,

בְּעוֺד נְשִׁיפַת הָרֵאוֺת שֶׁבֵּין הַצְּלָעוֺת מְחֻפּוֺת עוֺר־הַשַּׁעֲוָה

כָּמוֺהָ כִּגְנִיחַת הַבִּרְזִיָּה נְטוּלַת־הַמַּיִם שֶׁבְּאוּלַם־הָרַחְצָה הַמְפֹלָשׁ וְהַצּוֺנֵן.

רֵאשִׁית תְּמוּנָה: גַּל־רְעִידוֺת אִטִּי וּמִתְמַשֵּׁךְ שֶׁל רַגְלֵי הַדַּרְגָּשׁ הַתַּחְתּוֺן,

כְּפִי שֶׁהָיִיתִי קוֺלֵט בֶּעָבָר מִבַּעַד לַקִּיר הַחוֺצֵץ בֵּין חַדְרִי לְבֵין חֲדַר־הַשֵּׁנָה שֶׁל הוֺרַי.

וְאוּלָם לַחֲשׁוּשֵׁי־הָאַהֲבָה הָיוּ עַד־מְהֵרָה לְקוֺלוֺת בְּכִי דּוּ־שִׁלְדִּיִּים,

תּוֺךְ שֶׁהָרְעִידוֺת הוֺפְכוֺת לַעֲוִיתוֺת שֶׁל זַעַם אֵין־אוֺנִים וְעָקָר

וְהֵן רַק מְנַעְנְעוֺת אֶת מִגְדַּל דַּרְגְשֵׁי־הַקּוֺרוֺת, מִן הַנָּמוּךְ וְעַד הַגָּבֹהַּ.

כְּלֵי־הָאֹכֶל, הַכַּפּוֺת וְצַלְּחוֺת־הַפַּח

הַקְּשׁוּרִים אֶל מוֺטוֺת־הַתֶּמֶךְ, הִשְׁתַּקְשְׁקוּ־הִשְׁתַּקְשְׁקוּ

לְחִנָּם

בְּדוֺמֶה לְמֶרְכָּבָה הַמְמָאֶנֶת לִנְסֹעַ עוֺד לְנוֺפִים מִן הַנּוֺפִים הָאַרְצִיִּים.

וְעִם זֹאת, כָּל רוּחַ־פְּרָצִים מְצוּיָה עֲלוּלָה לְהָעִיף לְמֶרְחַקִּים אֶת הַגֶּבֶר וְאֶת הָאִשָּׁה

הַכְּחוּשִׁים עַד־דַּק, עַד הִתְפָּרְקוּת רְכִיבֵי בֵּית־הַחֹמֶר: הַגֻּלְגָּלוֺת לְחוּד, חוּטֵי־הַשִּׁדְרָה לְחוּד,

וּלְחוּד גַּם הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם הַחוֺבְטוֺת בַּצְּדָדִים. אַךְ סֵרְבוּ לְהַרְפּוֺת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ,

בְּעוֺד הָרִיר נוֺזֵל מֵחוֺר־הַשְּׂפָתַיִם אֶל חוֺר־הַשְּׂפָתַיִם, תּוֺךְ כְּדֵי חִבּוּק נוֺאָשׁ וְאוֺבֵד,

וְהַזָּקֵן כְּחֹל־הַחֹטֶם צוֺעֵק בְּאֶקְסְטָזָה

בְּהַצְבִּיעוֺ עַל הַמַּרְאֶה הַנֶּחְשָׂף לְעֵינֵי הַתּוֺשָׁבִים שֶׁל צְרִיף הַ“זּוֺנְדֶּר־לַאגֶר”

בְּהַכּוֺת הַבָּרָק רַב־הָאוֺר: “הוֺקוּס! פּוֺקוּס!”.

כָּךְ הָיָה מַכְרִיז לַיְלָה־לַיְלָה, עַד שֶׁרָגְעוּ כָּלִיל הָעֲוִיתוֺת שֶׁבְּמִטַּת־הַקְּרָשִׁים הַמִּתְנוֺעַעַת

וְעֶגְלַת אַסְפַן־הַגְּוִיּוֺת הִגִּיעָה אֶל פֶּתַח הַצְּרִיף,

תּוֺךְ שֶׁשִּׁלְגֵי חֹדֶשׁ יָנוּאָר אוֺ פֶבְּרוּאָר

מְפַזְּרִים אֲנִיצֵי צֶמֶר־גֶּפֶן קָפוּא וּמְטַמֵּא עַל

הַמַּחֲנֶה

וְעַל הַרְרֵי עַצְמוֺת אֱנוֺשׁ וּבְהֵמָה שֶׁלִּשְׁנֵי צִדֵּי הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי

בְּהַצִּיגָם לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת כָּל תְּנוּחוֺת־הַקֵּץ; –

בִּזְמַן שֶׁפִּנּוּ אֶת שְׁנֵי הַשְּׁלָדִים לְתוֺךְ הָעֲגָלָה, הֵעִיר מִישֶׁהוּ:

"הֵם מֵתוּ יַחַד… בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל שָׁעָה בְּעֵרֶךְ…

מָה עוֺד יָכוֺל זוּג אוֺהֲבִים לְבַקֵּשׁ לוֺ בָּעוֺלָם?…"

וְהַמִּלִּים עָגוֺת וְחָגוֺת בְּמֹחִי

תַּחַת שְׁמֵי־שְׁלָגִים וְתַחַת שְׁמֵי־תְּכֵלֶת,

כְּשֶׁמֶּרְכֶּבֶת מִטַּת־הַקְּרָשִׁים־וְהַמּוֺטוֺת,

עִם כַּפִּיּוֺת־מַתֶּכֶת וְצַלְּחוֺת פַּח וּסְפָלִים הַתְּלוּיִים לָהּ מִסָּבִיב

מְצַלְצֶלֶת וּמְצַלְצֶלֶת, מְמַשְׁמֶשֶת וּבָאָה.