לוגו
מיסדר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מִן הַבֹּקֶר הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ.

בְּנֵי־אָדָם זָרִים הִסְתִּירוּ אֶת פְּנֵי אִמִּי

בְּקֶרֶב הַנָּשִׁים וְאֶת פְּנֵי אָבִי בְּקֶרֶב הַגְּבָרִים. טִפּוֺת הַגֶּשֶׁם

הֵחֵלּוּ אֶת נְפִילָתָן בְּנָמוּךְ. טִפָּה טִפָּה כְּגֻלַּת־זְכוּכִית שְׁבוּרָה וַעֲכוּרָה

שֶׁנִּכְלָא בָּהּ כָּל עוֺלָם־הַחוּץ, עִם צְפִירַת

אֳנִיָּה שֶׁבָּאָה מִמֶּרְחַקֵּי הָאֵינְסוֺף שֶׁל נְמַל

בֶּרְגֶּן.

וְהַגֶּשֶׁם הוֺסִיף לָרֶדֶת, עַד שֶׁהִתְגּוֺלְלוּ בִּמְהֵרָה כָּל הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם לְרַגְלֵינוּ,

בְּעוֺד הַמַּיִם הוֺלְכִים וְגוֺאִים בְּהַפְרִידָם כָּלִיל בֵּין הַקְּבוּצוֺת,

כְּאִלּוּ אִיִּים הֵם הַמִּתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה עִם הִבָּקַע יַבָּשׁוֺת וְיַמִּים,

שָׁעָה שֶׁרַק עֶמְדוֺת־הַשְּׁמִירָה מִתְרוֺמְמוֺת עַל אַרְבַּע כְּחַיּוֺת־טֶרֶף קַדְמוֺנִיּוֺת

הַמִּתְבּוֺנְנוֺת בַּמַּיִם, בָּאֵשׁ וּבָאָדָם – וּבָרוּחַ הַמְרַחֶפֶת מֵעַל לַמַּחֲנֶה.

וּבָאוּ נְבִיחוֺת הַכְּלָבִים.

הַזְּמַן עָמַד אֵין־נִיעַ בְּלֵב הַמַּחֲנֶה, זְמַן הַמְכֻנֶּה “לַאגֶר־פִיהְרֶר”,

אַךְ בָּאוּ נְבִיחוֺת הַכְּלָבִים: נְבִיחָה אַחַת מִדֵּי דַּקָּה,

לֹא שְׁעוֺנֵי־צֵל וְלֹא שְׁעוֺנֵי־שֶׁמֶשׁ, וְגַם לֹא שְׁעוֺנֵי־מַתֶּכֶת הַמְטַקְטְקִים מֵעַל לְדֹפֶק הַיָּד

אֶלָּא שְׁעוֺנֵי־כְּלָבִים אֲשֶׁר קוֺלוֺתֵיהֶם הוֺלְכִים וּמִתְרַבִּים עִם פְּסִיעוֺת חַיָּלֵי הַפְּלָדָה וְהַגּוּמִי

בִּמְנוֺתָם שׁוּב וְשׁוּב אֶת אַנְשֵׁי הַמִּסְדָּר כִּבְמַעְגָּל הִיפְּנוֺטִי, הַסּוֺבֵב עַל צִיר נֶעְלָם,

עַד בּוֺא תְחוּשַׁת הַוַּדָּאוּת אֶל לִבִּי:

… וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶה עוֺד אֶת פְּנֵי אִמִּי וְאֶת פְּנֵי אָבִי וְאֶת פָּנֶיהָ שֶׁל אֲחוֺתִי הַגְּדוֺלָה מִמֶּנִּי!

נִסִּיתִי לְהָסֵב אֶת רֹאשִׁי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, אַךְ “לַאגֶר־פִיהְרֶר־הַזְּמַן” צִוָּה לְהַקְפִּיא

כָּל תְּנוּעָה עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ הַמּוּצָף מֵי־מַעֲמַקִּים וּפַחַד מִתְנַחְשֵׁל:

צַוָּארִי הִתְאַבֵּן. הַקַּלְגַסִּים הַסּוֺבְבִים אֶת מִגְרַשׁ־הַמִּסְדָּרִים אֲשֶׁר בֵּין הַצְּרִיפִים

נוֺתְרוּ עִם כַּפּוֺת־רַגְלֵיהֶם בָּאֲוִיר תּוֺךְ כְּדֵי צְעִידָה, וְצִפּוֺר שְׁחוֺרָה וּמְעוֺפֶפֶת לְכָאן וּלְכָאן

פָּלְטָה אֵשׁ, אוֺ קִרְעֵי בָּשָׂר מַאְדִּים, וּמֵאֲנָה לְהֵעָלֵם מִנֶּגֶד עֵינַי.

ein, zwei, drei שָׁמַעְתִּי מִסְפָּרִים הַחוֺזְרִים עַל עַצְמָם בְּחַדְגּוֺנִיּוּת־שֶׁל־בַּרְזֶל,

בְּעוֹדָם קוֺרְמִים עוֺר וְגִידִים אַפְלוּלִיִּים

וּמְגִיחִים מִתּוֺךְ פִּיּוֺת קְרוּעִים לִרְוָחָה, כְּמִתּוֺךְ

בּוֺרוֺת.

אַחַר־כָּךְ הִדְהֲדוּ שׁוּב נְבִיחוֺת כַּלְבֵי־הַשְּׁמִירָה,

עַד שֶׁ“לַּאגֶר־פִיהְרֶר־הַזְּמַן” הִשְׁחִיל אֶת כָּל הַנְּבִיחוֺת עַל רְצוּעָה דִּמְיוֺנִית כְּאֹרֶךְ הַמַּחֲנֶה,

וְהוֺבִיל אוֺתָן אֶל מְלוּנָה לֵילִית הַמּוּאֶרֶת בִּפְּרוֺזֶ’קְטוֺרֵי־עַד;

כְּטִפַּת־גֶּשֶׁם נְמוּגוֺתִי בְּתוֺךְ הָרֵיקָנוּת,

שָׁעָה שֶׁנָּגְעוּ קְצוֺת אֶצְבְּעוֺתֶיהָ שֶׁל אִמִּי בִּקְצוֺת

אֶצְבְּעוֺתַי הַנְּעוּצוֺת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ.