רָצִיתִי לְהֵאָסֵף אֵלֶיךָ,

וְאוּלָם, כְּמוֺ כֶּתֶם עֲנָקִי נָח גּוּפְךָ עַל שׁוּלֵי הַמִּטָּה, מַחֲזִיר לִי נְגִיעַת־צֵל וַתְּרָנִית בִּלְבַד.

נִדְמֶה, כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתָּ – וְאִלּוּ אֲנִי: הָיִיתִי נְקֻדַּת־אֱנוֺשׁ זְעִירָה וַחֲרֵדָה,

הַנּוֺטָה לְהָקִיץ מִדֵּי שָׁעָה מִתּוֺךְ זֵעַת־חֹם־הַחֹלִי,

בְּעוֺדִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְחֻדֵּי־אֶצְבְּעוֺתֶיךָ הַמַּרְגִּיעִים.

קוֺלוֺת מֻכֵּי־הַטִּיפוּס זָחֲלוּ בֵּין

מִשְׁכְּבֵי־הַקְּרָשִׁים בְּרַגְלֵי כִּנִּים

נְגוּפוֺת־שְׁקוּפוֺת.

מְאוּרַת־הַצְּרִיף שָׁקְעָה תַּחַת מַעֲטֶה

בָּהִיר־בָּהִיר שֶׁל הַמַּגֵּפָה, וְאַתָּה רַק יוֺשֵׁב

בִּקְצֵה־הַמִּטָּה,

מְקֻפָּל וּמְכֻנָּס בְּתוֺכְךָ כְּעֵין עַכָּבִישׁ

שָׁחוֺר שֶׁנִּלְכַּד בֵּין קוּרֵי עַצְמוֺ. לְצִדְּךָ הַמַּזְרֵק

הַבּוֺהֵק,

זֶה הַמַּזִּיל אַךְ נַסְיוּב־שָׁוְא אֶל תּוֺךְ

הַלַּיְלָה, כְּמוֺ פֶּה הַמַּזִּיל רִיר מַר שֶׁל

אֲפִיסַת־כָּל־הַכֹּחוֺת.

וַאֲנִי רָצִיתִי לְהֵאָסֵף אֶל גּוּפְךָ

כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֶסְפוּ זֶה אֶל תּוֺךְ זֶה אָב וּבְנוֺ

אֲשֶׁר בְּמִטַּת־הַקְּרָשִׁים הַסְּמוּכָה, וְהֵם

כְּרוּכִים־וּלְפוּתִים

כְּמוֺ חוּטֵי־מְשִׁיחָה שְׂעִירִים וּצְהֻבִּים בְּתוֺך פְּקַעַת אִלֶּמֶת. הָרֹאשׁ הַקָּטָן מְשֻׁקָּע בֶּחָזֶה הָרָחָב

בְּקִרְבַת־בֵּית־הַשֶּׁחִי, וּכְמוֺ מֵרִיחַ אֶת זֵעַת

הָאַהֲבָה שֶׁבְּנַקְבּוּבִיּוֺת הָעוֺר, בְּעוֺד אֲשֶׁר זְרוֺעַ

הַמְבֻגָּר,

זוֺ הַמִסְתַּיֶּמֶת בַּחֲמִשָּׁה קְלִידֵי־אֶצְבָּעוֺת

לְבָנִים, מְפִיקָה רִטּוּטִים־רִטּוּטִים שֶׁל שַׁלְוָה מִבֵּין

שָׁרְשֵׁי

שַׂעֲרוֺתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד.

וַאֲנִי עַד־מָה קִנֵּאתִי בָּהֶם.

שֶׁהֲרֵי אַתָּה לֹא כָּרַכְתָּ עָלַי מֵעוֺלָם אֶת זְרוֺעֲךָ כָּךְ.

שֶׁהֲרֵי אַתָּה לְכָל הַיּוֺתֵר פָּרַעְתָּ אֶת בְּלוֺרִיתִי בְּחֻדֵּי־אֶצְבְּעוֺתֶיךָ

כְּתָמֵהַּ עַל עֶצֶם הִמָּצְאוּתִי בְּקִרְבָתְךָ.

וְאָכֵן, עַד־מָה רָצִיתִי לְהֵאָסֵף אֵלֶיךָ.

וְאוּלָם אַתָּה כְּמוֺ כֶּתֶם אַפְלוּלִי הָיִיתָ כָּל אוֺתוֺ הַלַּיְלָה,

וְאַתָּה הָיִיתָ כָּל אוֺתוֺ הַלַּיְלָה כְּמוֺ עַכָּבִישׁ שָׁחוֺר וְלָכוּד,

וְאַתָּה הָיִיתָ בַּלַּיְלָה הַהוּא כְּמוֺ רוֺפֵא־רְפָאִים

אֲשֶׁר אֵין בְּכֹחוֺ לְהוֺשִׁיעַ גַּם לִבְשַׂר־עַצְמוֺ – –

עַד שֶׁבָּא בֹּקֶר,

עַד שֶׁבָּא בֹּהַק־אוֺר־הַבֹּקֶר וּצְלָלִים לְבוּשֵׁי

שַׂק אָטוּם פִּנּיּ אֶת מְאוּרַת־הַצְּרִיף מִשְּׁאֵרִיּוֺת

הַנֶּגַע,

עַד שֶׁפִּנּוּ צְלָלִים אֲטוּמֵי־מַבָּע גַּם אֶת

מִטַּת־הַקְּרָשִׁים הַסְּמוּכָה, עִם שְׁנֵי הַמֵּתִים

הַמְקֻשָּׁרִים

בַּעֲבוֺתוֺת־אַהֲבָה שֶׁל פְּקַעַת חוּמָה־בְּאוּשָׁה־מְכֻנֶּמֶת,

וְרֵיחַ הַכְּלוֺר בָּאֲוִיר,

וְהוּא כְּרֵיחַ מַר־הַמָּוֶת הַמְרֻסָּס, הַמְחֻטָּא וְהַמְלֻבָּן,

וְאַתָּה יוֺשֵׁב בִּקְצֵה הַמִּטָּה כְּגוּשׁ אֱנוֺשִׁי רְכוּן־רֹאשׁ וּמְאֻבָּן,

וְאַתָּה מוֺסִיף וְיוֺשֵׁב, אַחַר־כָּך מֵרִים אֶת מַבָּטְךָ אֵלַי וְאוֺמֵר:

“בּוֺא, הִתְכַּסֵּה בְּגוּפִי!”

וְאַתָּה עֵר וַאֲנִי עֵר,

וְעַל־כֵּן פָּנַי עוֺד מֻנָּחוֺת עַל פָּנֶיךָ,

לוּ גַּם יוֺמִי כְּבָר חוֺלֵף וְעוֺבֵר.