בידידות לאורך דור

ליעקב בסר

כְּמִי שֶׁבָּא מֵרָחוֺק

וְהֶעָבָר גּוֺנֵז אֶת סוֺדוֺתָיו בֵּין סִדְקֵי גּוּפוֺ,

כְּשֵׁם שֶׁעוֺף שְׁחוֺר־כְּנָפַיִם מַחְבִּיא בֵּיצֵי־גוֺזָלִים

בְּנִקְבַּת עֵץ מִצְטַמֵּחַ:

עָמַדְתִּי בִּקְהָלָם,

וְהֵם שָׁרוּ שִׁירֵי־נְעוּרִים בְּסֻלַּם קוֺלוֺת גָּבֹהַּ

תּוֺךְ מַסָּעוֺת עַל־פְּנֵי אֶרֶץ רַבָּה,

עַל לֵילוֺת כְּנַעַן הֵם שָׁרוּ

וּבִי אָחֲזָה הַצִנָּה בַּלֵּילוֺת;

מֵעֵת לְעֵת קָרְבוּ אֵלַי כְּדֵי לְהָרִיחַ אֶת גּוּפִי

הַמֵּפִיץ רֵיחַ אֲסוֺנוֺת סְבִיבוֺ

וְגַם הִשְׁתָּאוּ אֶל מַלְבּוּשִׁי הַזָּר,

וְצִחְקְקוּ אֶל חֲתִימַת שְׂפָמָם אוֺ אֶל נִצָּנֵי שְׁדֵיהֶן הַמִּתְגַּבְּהִים,

בְּעוֺד הַזֵּעָה נוֺטֶפֶת עַל פָּנַי וְעַל צַוָּארִי; –

וְיֵשׁ כִּי זָקְפוּ רֹאשָׁם לְעֶבְרִי וְשָׁאֲלוּ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת:

“עַל מַה נִּכְתָּבִים שִׁירֶיךָ?”

וַאֲנִי נִמְנָע מִלְּגַלּוֺת אֶת לִבִּי פֶּן יִרְחֲקוּ מִמֶּנִּי שִׁבְעָתַיִם,

שֶׁכֵּן נָח הֶעָבָר בְּלִבִּי כְּגוּשׁ הָאֲוִיר הַזְּגוּגִי לְעֵת חֹרֶף עָמוּס בִּשְׁלָגִים; –

הִנֵּה עַל־כֵּן, מִבֵּין קִפְלֵי בְּגָדַי נִדַּף רַק

רֵיחַ הָאֲסוֺנוֺת,

וְהָיִיתִי מַשְׁבִּית־שִׂמְחָה לִבְנֵי־גִּילִי הַמְזַמְּרִים עַל אֶרֶץ רַבָּה,

נִדְמֶה, עוֺד רֶגַע קַל וְיִבָּקְעוּ בֵּיצֵי הָעוֺף הַשָּׁחוֺר שֶׁבְּתוֺךְ גּוּפִי

וְצֵל הַכְּנָפַיִם יְרַטֵּט עַל־פְּנֵי עָרִים לְבָנוֺת וְצַחוֺת.