רַק לְמַעֲנוֺ

הֶחְלַפְתִּי שְׂדוֺת־תְּעוּפָה וְהִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל כַּר

בְּחַדְרֵי הַמֵּתִים; –

שִׁיר שֶׁשָּׁכַן בִּי לְלֹא גוּף

וְנִזּוֺן מִנְּדוּדֵי הַשֵּׁנָה בַּלֵּילוֺת: –

שִׁיר שֶׁרָצִיתִי לְהָקִים בּוֺ מֵתִים לִתְחִיָּה

וְלָכֵן בִּדְרָכִים הִתְגַּלְגַּלְתִּי

כְּאִלּוּ עָשׂוּי הָעוֺלָם מֵחָמְרֵי הַלָּשׁוֺן

וְדַי בְּהַשְׁמִיעַ אוֺת

וְהִנֵּה עֶצֶם אֶל עֶצֶם תִּקְרַב

בְּבִקְעַת הַמִּלִּים הָאֲבוּדוֺת

בְּטֶקֶס הַתְּחִיָּה הַקּוֺלִית –

מָקוֺם בּוֺ אֵין שִׁיר עוֺד,

אַךְ מָקוֺם בּוֺ מְצַפֶּה לִי אֶחָד:

חֶצְיוֺ – שֶׁלֶד אָבִי,

חֶצְיוֺ – שֶׁלֶד אִמִּי

כְּדַחְלִיל הַנִּצָּב בְּיַרְכְּתֵי עִיר הֻלַּדְתִּי הַשּׁוֺקַעַת

לְהַבְהִיל אֶת הַזְּמַן.