א    🔗

שִׁירִים רַבִּים כְּבָר כָּתַבְתִּי,

טוֹבִים וְגַם רָעִים;

יִישַׁר כֹּחָם! בְּכָל הַמְּדִינָה

מוּשָׁרִים הֵם וְנִקְרָאִים.

טוֹבִים! רָעִים! רְאוּ: הֵם רוֹקְדִים

כְּעֵדֶר רְחֵלִים בָּעֵשֶׂב;

הֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּבֶטֶן רִבְקָה –

וְיִצְחָק אוֹהֵב אֶת עֵשָׂו!

לֹא בוֹ, בְּבַת־עֵשָׂו הַכּוֹתֵב מְדַבֵּר,

מִבְּלִי אֲשֶׁר אַגִּיד זֹאת תָּבִין;

גַּם יַעֲקֹב כְּיִצְחָק, אַף הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן

לְלָבָן, כִּי אִם לְבַת לָבָן…

שִׁירַי הַטּוֹבִים מְנָת נְעָרוֹת,

הָרָעִים – מְנָת מְבַקְּרִים;

טֹבוּ! אוֹמְרוֹת לִי הַנְּעָרוֹת,

וְגַם הַמְבַקְּרִים מְשַׁקְּרִים…

שִׁירַי – עוֹלָם זֶה שֶׁל חִידוֹת,

לֹא נִמְצָא לָמוֹ פוֹתֵר;

אֶת הַנְּעָרוֹת צְרִיכִים לִשְׁאֹל

עַל עֵינַי וְלֹא יוֹתֵר.

וְאֶת הַמְבַקְּרִים גַּם־כֵּן שַׁאֲלוּ

עַל עֵינַי, וְאָמְרוּ: רַכּוֹת!

רָזִין אֵין שָׁם, וְאֵין שָׁם אִשֶּׁה,

טְרוּטוֹת הֵן וּנְמַקּוֹת…

וַאֲנִי יוֹדֵעַ מִלְתָא אַחַת:

מַה לִּי טוֹבִים וְרָעִים!

יִישַׁר כֹּחָם! בְּכָל הַמְּדִינָה

מוּשָׁרִים הֵם וְנִקְרָאִים.

ב    🔗

בַּקְבּוּק יַיִן וְאֵין לוֹ פְקָק –

שְׁתֵה, אַל תַּשְׁאִיר מְאוּמָה;

טוֹב הוּא מִנֹּאד חָתוּם וְאִם

יַיִן בּוֹ הַמְּשֻׁמָּר…

נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד,

סוֹד, אֲחוֹתִי כַלָּה;

מִי שֶׁבֵּרַךְ עַל הַכּוֹס,

סוֹדוֹ לֹא יְגַלֶּה.

אַחַת וְאַחַת כַּמָּה הֵן?

אִמְרִי: אַף לֹא אַחַת!

שָׁתִיתִי אִתָּן יַיִן רָב

וְלֹא שָׂבַעְתִּי נַחַת.

אַחַת וְאַחַת – שְׁתַּיִם הֵן,

שְׁתַּיִם הָעֲלָמוֹת;

וְאוּלָם אַתְּ, אַתְּ אַחַת לִי,

אַחַת עַל אֲדָמוֹת.

בַּשָּׁמַיִם אֶחָד אֵל

וְאַחַת אַתְּ לְמָטָּה,

וּשְׁתַּיִם לְהִכָּשֵׁל בָּן,

וּפָנִים כְּבֹשׁ מֵחֲרָטָה.

שְׁתַּיִם אֵל – צְהַבְהַבּוֹת הֵן,

נַטַּשָּה וּמַרְיַנָּה;

שְׂעָרֵךְ, חַנָּה, שָׁחוֹר הוּא,

אֵין לָךְ מַה לְקַנֵּא…

יֵינִי זֶה, הוּא יָפוּג חִישׁ

עִם זֵכֶר הָעֲלָמוֹת –

וְאוּלָם אַתְּ, אַתְּ אַחַת לִי,

אַחַת עַל אֲדָמוֹת.

ג    🔗

שִׁירִים רַבִּים כְּבָר כָּתַבְתִּי,

שָׁכַחְתִּי כְבָר אֵימָתַי;

כֻּלָּם עָלוּ מִתְּהוֹם לִבִּי,

וְנִמְלְטוּ מִשְּׂפָתָי.

טָבְלוּ שִׁירַי בְּאֹדֶם דָּמִי

וְעָלוּ צְחוֹרוֹת כַּשֶּׁלֶג,

אֵין זֹאת כִּי רְחַצְתֶּם, שִׁירַי,

בְּדִמְעַת עֵינִי פֶלֶג.

יָצְאוּ שִׁירַי לַאֲוִיר עוֹלָם,

וְנָפְלוּ תוֹךְ הַמַּחֲנֶה –

כַּנְפֵי רְנָנִים, צֶאנָה, דְּאֶינָה

אֶל כָּל עֵבֶר פְּרַחְנָה!

נָפְלוּ שִׁירַי תוֹךְ הַמַּחֲנֶה,

וְעַתָּה הִנָּם שְגוּרִים,

עַל לְשּׁוֹן כָּל נַעֲרָה יָפָה,

וְעַל שִׂפְתֵי הַבַּחוּרִים.

לֹא, לֹא שִׁיר, זֶה לַהַט עֵינָי –

גַּם טִפַּת הָאֹדֶם בַּלֶּחִי –

מִמֶּנִּי לְקָחוּם! גַּם סִפְרִי יִשְּׂאוּ

מִתַּחַת לְבֵית הַשֶּׁחִי…

וַאֲנִי אָנִי – אוֹי אִם אַגִּיד,

וְאוֹי לִי אִם אֲכַחֵד,

מִכָּל שִׁירַי שֶׁכָּתַבְתִּי

לֹא אֶזְכֹּר אַף גַּם אַחַד.

רְאוּ, אַף רְאוּ: אֲנִי הַשָּׁר,

שֶׁלִּי הִיא כָל הַבְּרָכָה;

כָּל הַמַּחֲנֶה מֶנִּי נִזּוֹן,

וְאָנֹכִי עָנִי כָכָה.

ד    🔗

שִׁירִים רַבִּים כְּבָר כָּתַבְתִּי,

וְאֵינִי זוֹכֵר כַּמָּה;

עִם כָּל שַׁחַר נוֹלַד שִׁירִי,

עִם כָּל שְׁקִיעַת חַמָּה.

פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אִם תֹּאבוּ דַעַת –

נֵיתֵי שִׁירַי וְנֶחֱזֶה:

מָתַי תַּעַל כָּאוֹר, וּמָתַי

בִּצְעִיף עֲרָפֶל תֶּחֱסֶה.

עֵרֶב־רַב שֶׁל שְׁחָרִים וּשְׁקִיעוֹת,

אֶתְכֶם מִי שֶׁמָּנָה –

וְיָדַע מִסְפָּר לְכָל שִׁירַי,

שִׁירֵי תוּגָה וּרְנָנָה.

כֵּן, לוּ בַעַל־חֶשְׁבּוֹן אֲנִי חָרִיף,

לוּ הָיְתָה לִי קָרַחַת,

שִׁיר לְשִׁיר הָיִיתִי מוֹנֶה,

מוֹתֵחַ קַו מִתַּחַת,

וְיָדְעָה כָל הָאָרֶץ סָבִיב,

מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שָׁבַע,

כַּמָּה פְעָמִים זָרַח שִׁמְשִׁי

וְכַמָּה עָלַי כָּבָה.

אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי קָרְחָה,

וּבַעַל חֶשְׁבּוֹן אֵינִי,

יֵשׁ לִי יַיִן, וְכָל הָעוֹלָם

שָׁכַר כְּבָר מִיֵּינִי.

וְאֵיכָה אֵדַע מִסְפַּר שִׁירָי?

וּלְשִׁירַי רֵיח יָיִן!

עַל כָּל שָׂפָה צְחוֹק שִׁכְרוֹנִי,

וַחֲלוֹמִי בְכָל עָיִן.

ה    🔗

הִנֵּה יָרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים,

נִתְלוּ עַל חַלּוֹנִי;

הָהּ, אַף אֶחָד מִכָּל שִׁירַי

לֹא נִשְׁאַר בְּזִכְרוֹנִי.

שִׁיר, לֹא שִׁיר, זֹאת יוֹנָה שֻׁלְּחָה –

עוּפִי לָךְ, שׁוֹבֵבָה!

עֶרֶב – צַר לִי מְאֹד… בְּנוֹת יוֹנָה,

שֹׁבְנָה אֶל הַתֵּבָה!

פְּתוּחָה הִיא… אֵין עוֹד יוֹצֵא

וְאֵין עוֹד בָּא לְתוֹכָהּ;

הֵד נָבוּב, יֵשׁ וּבְכָתְלָהּ נֶחְבָּט,

בַּת־קוֹל עוֹבֶרֶת וּבוֹכָה.

אֲבַק דִּמְדּוּמִים אוֹתִי כִסָּה

וְצִלְלֵי עֶרֶב עָרֵב…

אַךְ עַל לֵב לְשִׁיר – שָׁכָחְתִּי!

עוֹלָמִי עָלַי חָרֵב.

חֶדְרִי מָלֵא צֵל וּנְגֹהוֹת

מִבְּלִי אֲשֶׁר יְכִילֵם;

צֵל עַל כָּתְלִי נוֹטֵף זָהָב,

וַאֲנִי אִלֵּם, אִלֵּם.

אֶטֹּל מַקְלִי וְתַרְמִילִי,

אֶעֱבֹר בְּעָרִים,

תַּחַת כָּל הַחַלּוֹנוֹת אֶעֱמֹד,

עַל יַד כָּל הַשְּׁעָרִים.

אֶל כָּל נַעַר אֶפְנֶה: זַמֵּר

מִשֶּׁלִי, יַקִּירִי, –

וּמִפִּי כָל נַעֲרָה תַמָּה

אֶלְמַד עוֹד אֶת שִׁירִי.

ו    🔗

אוֹיָה לִי, אֲנִי בְאֵר הָיִיתִי,

הִשְׁקֵיתִי צֹאן וְאָדָם, –

הִנֵּה הֵם שָׁבִים אֵלַי בִּצְמָאִי

וְכַדֵּי מֵימַי בְּיָדָם.

לֹא אֵשְׁתְּ… כִּי מַה־לִּי, מַה־לִּי שִׁירָי?

מַה שִּׁירִים שֶׁהוּשָׁרוּ?

דִּמְדּוּמֵי חַמָּה מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם

מָה הֵם, אִם כְּבָר עָבָרוּ?

מַה יִּתְּנוּ, מַה יּוֹסִיפוּ לָנוּ

הַנְּגֹהוֹת אֲשֶׁר כָּבוּ?

אָכֵן, שָׁמְמוּ לְבָבוֹת

לְאַחַר שֶׁאָהָבוּ…

גַּל אֵפֶר הָעֳרַם עַל הַכִּירָה,

וְאִם עוֹד יֵחַם שֶׁמֶץ,

לֹא תֵצֵא לַהֶבֶת־אֵש, לֹא יִפְרֹץ

זִיק מִתּוֹךְ הָרֶמֶץ.

דִּמְדּוּמִים נִתְלוּ בִי בְעֶצֶב,

וּלְבָבִי בְעֶצֶב עָנָם –

הֵם אַךְ גָּוְעוּ – וְעָבַר זְמַנָּם,

וְבָטֵל גַּם קָרְבָּנָם…

אוֹיָה לִי… צְרוֹר שִׁירַי הֵמָּה

בְּרָב תּוֹדָה לִי תָבִיאוּ –

וְשִׁירִי, הוּא הַשִּׁיר עוֹד לֹא שַׁרְתִּי!

וְשִׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתִּי – לֹא לִי הוּא…

לֹא לִי הוּא, לְךָ הִקְרַבְתִּיו כָּלִיל,

רְצֵהוּ, אָכְלֵהוּ, עַמִּי!

וְאָנֹכִי… הַס! הִנֵּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

הִיא תָחֵל מֵחָדָשׁ לְפַעֲמִי.