עִם עֶרֶב בָּאתִי אֶל עִיר נָכְרִיָּה ­–

וְכָכָה רַע־לִי, כָכָה רַע־לִי!

מִי לִי פֹה? מִי וּמַה־לִּי?

וְשִׁמְשִׁי רַד עָלַי בְּעִיר נָכְרִיָּה!…

וַיְהִי בְלֶכְתִּי ­– וּבְיָדִי מַקְלִי,

וְתַחַת זְרוֹעִי חֲבִילָתִי.

וְאִתִּי פַחֲדִי וְתוּגָתִי ­–

וְשִׁמְשִׁי רַד עָלַי בְּעִיר נָכְרִיָּה.

עָלַי עָבְרוּ שׁוֹנִים וְלֹא רָאוּנִי,

וַאֲנִי לְהֶפֶךְ: הִסְתַּכַּלְתִּי בָמוֹ,

רְאִיתִים וָאֵדַע שֶׁאֵינָם, אֵינָמוֹ ­–

לֹא אַאֲמִין בָּם, וְאִם נִרְאוּ לְעָיִן.

וַתִּקְרַב אֵלַי אִשָׁה זְקֵנָה,

וְהִיא צוֹלַעַת וּפִיהָ עָקֹם ­–

וַתֹּאמֶר לִי: "יֵשׁ אֶצְלִי מָקוֹם!

כִּי אִישִׁי מֵת וּבָנִים אֵין לִי".

אִישֵׁך מֵת, וּבָנִים אֵין לָךְ,

וַחֲדָרִים אֶצְלֵךְ כַּמָּה?

“שְׁנַיִם!” צָחֲקָה וְנָדַמָּה,

וְהִיא צוֹלַעַת וּפִיהָ עָקֹם.

וָאֶשְׁאַל אוֹתָהּ: מַפְתֵּחַ תִּתְּנִי?

מַפְתֵּחַ־בַּרְזֶל בִּשְׁבִיל דַּלְתִּי,

כיִּ אִם אֶחְפֹּץ ­– וְנָעַלְתִּי…

הַזְּקֵנָה שָׂחֲקָה: “אֶתֵּן, אֶתֵּן!”

וַתִּנְהַג אוֹתִי לְסִמְטָא אַחַת,

הַיּוֹם כְּבָר פָּנָה לְאַחַר שְׁקִיעָה ­–

וְאָנֹכִי בָאתִי אֶל עִיר נָכְרִיָּה ­–

“הוֹי, זְקֵנָה, אָנָה תוֹלִיכִינִי?”

“אָנֹכִי גָרָה פֹה בַסִּמְטָא…”

וְזֶהוּ בֵיתֵךְ? זֶה הַשּׁוֹמֵם?

הַזְּקֵנָה צָחֲקָה: "וּמַה תִּשְׁתּוֹמֵם?

וְאִישִׁי מֵת, וּבָנִים אֵין לִי…"

וַתָּבֵא אוֹתִי לְבַיִת אָפֵל,

וְאִישׁ לֹא חִכָּה שָׁם לְבוֹאִי,

רַק חֲבִילָתִי תַּחַת זְרוֹעִי ­–

"הוֹי, זְקֵנָה, אָנָה הֲבֵאתִנִי?

"זֶה הַחֶדֶר! פֹּה תִשְׁכַּב אָתָּה,

אֲנִי יְשֵׁנָה בְחֶדֶר שֵׁנִי;

אִם תֶּחְסַר דָּבָר, הֲעִירֵנִי…"

לִי כְלוּם לֹא יֶחְסָר! לֹא־כְלוּם, הַזְּקֵנָה!

הַזְּקֵנָה יָצְאָה וַאֲנִי נָעַלְתִּי

אֶת הַדֶּלֶת יָפֶה־יָפֶה ­–

כִּי הַיּוֹם כְּבָר הָיָה רָפֶה,

וּבְחֶדְרִי יָמֵשׁ כְּבָר הַחֹשֶךְ.

וַיְהִי בְצַעֲדִי צַעַד אֶחָד,

וְאָנֹכִי נִתְקָל בָּה בַּזְּקֵנָה ­–

הִיא הֵן יָצְאָה! יָצְאָה וְאֵינָהּ!

וָאֵשְׂטְ בְכָל זֹאת לְעֵבֶר אַחֵר.

חָלַצְתִּי נְעָלַי שֶׁלֹא לְנַקֵּשׁ ­–

אֵי הַמִּטָּה פֹּה בַעֲבוּרִי?

הוֹי, מַה נּוֹאַלְתִּי: בְּלִי גַפְרוּרִים

בָּאתִי הֵנָה אֶל עִיר נָכְרִיָּה!…

זֶה תַנּוּר! תַּנּוּר! יֵשׁ פֹּה תַנּוּר!

אַךְ מִי שָׁם עוֹמֵד? בְּמִי נִתְקַלְתִּי?

וְאֶת הַדֶּלֶת הֵן נָעַלְתִּי!

יֵשׁ פֹּה תַנּוּר ­– וְלִקְרַב אִירָא…

הֲרֵי הַשֻּׁלְחָן! ­– אֵלִי, אֵלִי

גַּם לַשֻּׁלְחָן הִיא יוֹשֶׁבֶת!

מִתְנַמְנֶמֶת וְדוֹבָבֶת ­–

גַּם לַשֻּׁלְחָן, עַל הַכִּסֵּא!…

וַיְהִי בִפְנוֹתִי ­– וַיָּמָת לִבִּי,

הִיא אַחֲרַי, אַחֲרַי מִתְנוֹעַעַת,

דֹּם צוֹלַעַת, דֹּם צוֹלַעַת ­–

לוּ לֹא תִגַּע רַק בְּשִׁכְמִי…

וְלוּ אַךְ הָלְכָה! לוּ נִשְׁמַע צַעֲדָהּ ­–

וְהִיא בַחֲשָׁאִי אַחֲרַי שָׁטָה,

מְלַוָּה אוֹתִי בָעֲלָטָה ­–

הוֹי, לוּ לֹא תִגַּע רַק בְּשִׁכְמִי!…

הֲרֵי הַמִּטָּה! מִטָּה רְבוּדָה ­–

עָמְדָה מִטָּה זוּ בַפִּנָּה;

שָׁכַבְתִּי ­– וַאֲחָזַתְנִי צִנָּה,

הַזְּקֵנָה שָׁכְבָה שָׁם לְצַלְעִי.

אֲנִי קָפַצְתִּי מֵעַל הַמִּטָּה,

מִתּוֹךְ קְפִיצָה הִתְאַפַּקְתִּי,

וְלֹא צָעַקְתִּי, וְלֹא צָעַקְתִּי,

וְצָנַחְתִּי עַל הָאָרֶץ.

עַל הָאָרֶץ נָחָה דוּמָם

חֲבִילָתִי, חֲבִילָתִי ­–

שֶׁאִתָּהּ יַחַד הֵנָּה בָאתִי,

וָאֲחַבְּקָה בִזְרוֹעוֹתָי.

שְׁמוּרוֹת אִתִּי בַחֲבִילָתִי

תְּמוּנוֹת קְרוֹבַי, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי ­–

וְאוּלָם מַקְלִי ­– אֵי הִנַּחְתִּי?

לְבַדּוֹ עוֹמֵד בְּאֵיזוֹ זָוִית…

וַיְהִי הַלַּיְלָה אָרֹךְ־אָרֹךְ,

עַל הַחֲבִילָה אֲנִי נִשְׁעָן;

כָּכָה אִישַׁן, כָּכָה אִישָׁן ­–

הַלַּיְלָה הָיָה אָרֹךְ אָרֹךְ.

בְּבֵית אֲבוֹתַי עוֹד הַכֹּל עֵרִים,

בַחֲדַר־הָאֹכֶל דוֹלֶקֶת מְנוֹרָה,

וְשִׂיחָה שׁוֹטְפָה, וּצְחוֹק וְאוֹרָה ­–

הַס! מַקְלִי נָפַל בְּזָוִיתוֹ…

מַקְלִי! מַקְלִי! נָפַל מַקְלִי

וּמִתְגּוֹלֵל עָדַי, עָדָי ­–

כָּכָה קַר הוּא! בְּתוֹךְ יָדַי

חַם לְךָ יִהְיֶה, מַקְלִי, מַקְלִי!

רֹאשִׁי צָנַח עֲלֵי חָזִי,

וְשֵׁנָה קַלָּה רִחֲמָה אוֹתִי,

וְעִם בֹּקֶר הֱקִיצוֹתִי ­–

וַאֲנִי בַמִּטָּה כְּבֶן־מֶלֶךְ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע ­– וְעֵינַי אוֹרוּ,

חֲלוֹם רַע נָגֹל מֵעַפְעַפָּי,

וְנֹגַהּ נִתַּךְ חַם עַל כַּפַּי ­–

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח לִי בְעִיר נָכְרִיָּה!

בְּאוֹתוֹ רֶגַע ­– וָאֵבְךְּ וָאֶצְחַק:

כִּי חֶסֶד אֵל בְּחַלּוֹנִי נִשְׁקָף ­–

קוּם, עַד מָתַי, עָצֵל, תִּשְׁכָּב?

הַשֶּׁמֶשׁ זָרַח לִי בְעִיר נָכְרִיָּה!