לְמַכְאוֹבֵי הָאוֹר אֵין הֵד.

בִּזְהָרָיו הַמְצִיפִים עוֹלָם לֹא נוּכַל גַעַת.

וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְרוֹעֵד,

הָרְעָדָה רַק לְנוֹשְׁמֵי הָאוֹר נוֹדַעַת.

בַּקְשׁוּהוּ בָּאֲוִיר אֲשֶׁר כָּחֹל,

בַּמַיִם, גַם בָּהֶם לֹא יֵאָחֵז לָנוּחַ.

נַסוּ נָא, פְּקוּחֵי­­־עַיִן, יוֹדְעֵי־כֹל,

וְאֶחֱזוּ בְּקֶרֶן אוֹר אֲשֶׁר בָּרוּחַ!

עַל הָעֵצִים, עַל עֲלֵיהֶם הוּא מִתְנוֹצֵץ.

עַל הַגַגוֹת הִנוֹ אָטוּם.

וְרַק עִם עֶרֶב אֶל לִבִּי פּוֹרֵץ

הָאשֶׁר הַנִשְׁכַָּח וְהַקָדוּם.

תּוֹדָה לְךָ הָאוֹר עַל הַאִירְךָ בַּיוֹם,

עַל הַחֲוִירְךָ בְּרֹךְ הָעֶרֶב.

אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ אֶת הַלַיְלָה לַחֲלֹם,

אֶת אַהֲבַת הַסֵתֶר הַסוֹעֶרֶת.

בְּלֶכְתְּךָ עוֹד בָּנוּ זִכְרְךָ יִשְׂרַד

וְרַק הַדָם הַמִתְעוֹרֵר בַָּאֹפֶל, יַשְׁכִּיחֶנוּ.

אַתָּה מֵאִיר לָזֶה אַשֶׁר יִפְחַד

וְלִמְבַקֵשׁ מִסְתּוֹר יוֹמְךָ אֵינֶנוּ.

וְרַק לְעִנוּיֶיךָ סוֹף עוֹד אַיִן,

אַתָּה זָהָב מֻתָּךְ אֶל הָאֲוִיר.

סַנְוֵר־נָא לִי, סַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם,

כִּי רַק בְּעִוְרוֹנִי אֲנִי בָּהִיר.

כִּי גַם עָלֶיךָ בּוֹא יָבוֹא הָאשֶׁר,

כִּי עִנוּיֶיךָ לֹא דָלְקוּ לַשָׁוְא.

בְּרֶדֶת אֶל עֵינַי חֶדְוַת הַחשֶךְ

חָזוֹר עוֹד תַּחֲזֹר לִהְיוֹת זָהָב.