מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, עֲטוּיַת הַפָּז,

אַתְּ דְגָלַיִךְ עַד מְרוֹמִים מֵנֶפֶת.

בְּמַרְתְִּפֵי הָאוֹצָרוֹת בָּךְ תּוֹסְסִים שָׁלָל וּבַז, –

רַק בְּכֹחָם אַתְּ עוֹד חוֹמוֹת זוֹקֶפֶת.

לְאָן פָּנְתָה הָאַהֲבָה מִן הָאַרְמוֹן?

כָּרֵי הַנוֹי מְקֹרָחִים מִדֶשֶׁא.

וְרוּחַ שֶׁל מֵתִים מִדוֹר קַדְמוֹן

בַּעֲצֵי הַמֶלֶךְ מִתְלַחֶשֶׁת.

לֹא זְעָקָה נִשְׁמַעַת מִמוֹרָא.

הַחַלְחָלָה עֵינַיִם מְעַוֶרֶת:

בְּהִלוּלוֹת, כָּל עוֹד קוֹרָה יֵשׁ עַל קוֹרָה,

הָעֵת, בְּאֵין זוֹכֵר, עוֹבֶרֶת.

מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, עִנוּיֵךְ קָשֶׁה מִנְשֹא,

בַּהִלוּלוֹת הָאֵלֶה אַתְּ לְאִטֵךְ נִגֶפֶת.

אֲבָל אַחַת לִזְמַן יָקוּם הַמֶלֶךְ מִכִּסְאוֹ,

וּדְפִיקַת־לֵב קְדוּמָה אוֹתוֹ תּוֹקֶפֶת.

אֶת הַמְסֻבִּים עוֹבֵר בָּרָק:

הַמֶלֶךְ שָׁב לִמְשֹׁל, צְעִיר־יְמֵי־הַנֹעַר. –

מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, מְצֻפַּת אָבָק,

כָּךְ יִפְקְדוּךְ מֵעֵת לְעֵת בִּרְקֵי הַזֹהַר.