הַכְּבָשִׂים קָפְאוּ בַּדֶשֶׁא.

עֶרֶב טוֹב, שָׁקֵט.

רוּחַ, רוּחַ מִתְלַחֶשֶׁת

עִם לִבָּם הַמֵת.

וּקְרִיאוֹת הָרוֹעֶה וְעִדוּד הֶחָלִיל

נִסְפָּגִים בְּצַמְרָם אֵין־הַקֶשֶׁב.

בַּמֶרְחָק – עֲלָמוֹת עֲדוּיוֹת הַחֲלִי

מִן הָעֶרֶב צוֹנְחוֹת אֶל הַנֶשֶׁף.

שְׁווֹת־הַלֵב לָרוֹעֶה עִם עֶדְרוֹ הַקָפוּא,

הָרוֹבֵץ כֶּבֶשׂ־כֶּבֶשׂ אֵין־רַעַד.

בַּבָּתִּים עַל הָהָר, חַלוֹנֵי־אוֹר כָּבוּ,

וְהַלַיְלָה גָדֵל צַעַד־צַעַד.

עוֹד קְרִיאָה עֲלֵי פִּיו, עוֹד לִטוּף בְּיָדָיו,

הֲיָשׁוּב מִנִי אֶבֶן הָעֵדֶר?

הָאָהוּב מִזָהָב, הָאָהוּב עַל הַטַף.

הָעוֹלֶה לַמִזְבֵּחַ בְּנֵדֶר.

עוֹד מִזְמוֹר בַּנִכְסָף, עוֹד צְלִילִים בֶּחָלִיל,

הֲיִרְאֶה עוֹד כִּבְשָׂה מִתְנַשֶׁמֶת?

בַּחֲצוֹת – עֲלָמוֹת עֲרֻמוֹת בְּלִי חֲלִי

נוֹשְׁמוֹת בֹּשֶׂם, וְלַהַט וָשֶׁמֶש.

וְהָעֵדֶר לֹא זָע. וְהַלַיְלָה אוֹבֵד.

רַק הַלֵב, לֵב רוֹעֶה אֵין־שָׁמַיִם,

נוֹפֵל אֶל כְּבָשָׂיו, אֶל עֶדְרוֹ הַבּוֹגֵד

וְעוֹצֵם עִם מוֹתָם הָעֵינַיִם.

וְהָרוּחַ מִתְלַחֶשֶׁת

עִם לִבַּם הַמֵת.

הַכְּבָשִׁים קְָפְאוּ בַּדֶשֶׁא.

לַיְלָה טוֹב שָׁקֵט.