ווֹלְגָה, ווֹלְגָה!

הַאַתְּ עֵינַיִם־פְּגָרִים, הַאַתְּ עֵינַיִם־רְפָאִים

תִּשְּׂאִי אֵלָי?

הַאַתְּ תִּזְקְפִי

לֹבֶן מֵת שֶׁבָּעֵינַיִם

אֲשֶׁר לִכְפָרֵי הַסַּמּוֹיֶדִים

שֶׁאָבְדוּ בַּשֶּׁלֶג,

כְּפָרֵיהֶם שֶׁל צָדֵי הַיְלָדִים

הַנַּעֲלָמִים לְעֵת עֶרֶב?

עֵינֵי הַמָּוֶת שֶׁלַּסּוּמָא בְּלֹבֶן עַפְעַפֵּי הַסּוּפָה

תִּשְּׂאִי נָשׂא וּפַזֵּל אֵימִים?

מִי נִקֵּר עֵינַיִךְ?

מִי הִגְלֵךְ אֶל אִיֵּי הַסַּמּוֹיֶדִים?

הַגִּידִי נָא, כִּי שֶׁקֶר הוּא!

הַגִּידִי נָא, כִּי שֶׁקֶר הוּא!

ווֹלְגָה, שׁוּבִי לִהְיוֹת ווֹלְגָה כְּשֶׁהָיִית!

בֶּעֱזוּז, כַּאֲשֶׁר הִסְכַּנְתְּ,

הַיְשִׁירִי מַבָּטֵךְ אֶל עֵינֵי הָעוֹלָם.

אֵיכָכָה! ווֹלְגָה־אִמָּא

אֲשֶׁר כִּזְאֵבַת־פֶּרֶא, לְפָנִים,

סִמְּרָה שַׂעֲרוֹתֶיהָ,

בְּגֶשֶׁת הַמָּוֶת אֶל עֲרִיסוֹתֵיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת, –

עַתָּה בְּעַצְמָהּ

אוֹכֶלֶת בָּנֶיהָ,

מַשְׁלִיכָתַם כְּגִזְרֵי עֵצִים אֶל תַּנּוּר הַזְּמָן?

הָסֵבִּי, גִרְעִי נָא, ווֹלְגָה, נְהַר־קְדוּמִים,

תְּבַלּוּלֵי הַסַּנְוֵרִים

אֲשֶׁר לִכְפָרֵי הַסַּמּוֹיֶדִים!