עָמֹק אֵי־שָׁם
דָּבָר אֵינוֹ זָז
קָפוּא הַזְּמַן
הַכֹּל נֶעֱצַר בּוֹ מִלֶּכֶת
אַהֲבָה הִיא חֹר שָׁחֹר
דְּחוּסָה בָּאֵינְסוֹפִי
אֲחִידָה בַּיֵש
עֲצוּמָה בִּמְשִׁיכָה
לֹא מְאַפְשֶׁרֶת לִי
לִבְרֹחַ לַמֶּרְחָב הַבֵּינְ כּוֹכְבִי
לָנוּס
לְהֵחָלֵץ מִכּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה
הַחִכּוּךְ עָצוּם
וְאֵין בְּכוֹחוֹת כָּל תְּהוֹמוֹת
שָׁמַיִם
לְהִתְעַצֵּם עַל עָצְמַת הַהֲדִיקוּת
וְלִתְלֹשׁ אוֹתָם
זֶה מִזֶּה.