מוּל לֹבֶן אָטוּם שֶׁלַּדֶּלֶת,

כּוֺרֵעַ בְּנִים־וְלֹא־נִים,

שָׁם יֶלֶד כּוֹרֵעַ בְּבֶכִי

לְמוּל אֲסוֺנוֺ הַמַּלְבִּין.

בַּחוּץ – יוֺצְקִים פִרְחֵי־פַּסְחָא

אֶת זִיק הַמָּטָר הַמָּהִיר,

יוֺצְקִים לְתוֺךְ גְּבִיעֵי־לַיְלָה

אֶת זִיק הָאֵימָה עַל הַקִּיר.

מַקִּישׁ הוּא מַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת

וְהִיא חֲתוּמָה כְּגוֺלֵל,

“פִּתְחִי לִי!” צוֺעֵק מִתּוֺךְ בֶּכִי

מוּל חֶדֶר אָטוּם וְאָפֵל.

בִּפְנִים – עַל מִטָּה לֺא־מֻצַּעַת

שׁוֺכֶבֶת הָאֵם, לְיָדָהּ

גְּלוּלוֺת אֵין־מַרְפֵּא וּלְפֶתַע

הַבַּיִת כֻּלּוֺ רְעָדָה.

הַיֶּלֶד עוֺדוֺ מוּל הַדֶּלֶת

מֵרִים אֶת רֹאשׁוֺ לִפְעָמִים,

וְאֶגְרוֺף עוֺד רוֺצֶה לְהָטִיחַ,

אַךְ בּוֺהֶה אֶל הָאוֺר, נִים־לֹא־נִים,

אֶל הָאוֺר הַזּוֺלֵג בְּלֹא־פֵּשֶׁר

וְנִמְרָח כְּמוֺ בְּכִי עַל פָּנָיו,

בַּחוּץ – יוֺצְקִים פִּרְחֵי־פַּסְחָא

אֶת הַיּוֺם עַל הַקִּיר שֶׁחָרַב.

1973