בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, לִפְנֵי מוֹת הָעוֹלָם,

חַי בָּאָרֶץ-נֵכָר בֶּן-אָדָם.

אִישׁ עָנִי, פָּשׁוּט וְצָנוּעַ,

נֶחְבָּא לַכֵּלִים וְנִכְלָם.

אִישׁ פָּשׁוּט… רַק דְּבַר-מָה בְּקִרְבּוֹ הִתְקַפֵּל,

פְּעָמִים – הִתְמַסְמֵס הַדָּבָר וַיִּמֹּג.

וּפְעָמִים – הִתְעַבָּה וַיִּכְבַּד כְּבַרְזֶל

וַיִּלְהַט – עַד לַרְתִּיחַ בּוֹ לֵב עַל קָדְקֹד.

גַּלְמוּד וְאִלֵּם כְּצִלּוֹ הָרוֹבֵץ

לְרַגְלָיו. וְאִם לִפְרָקִים נֶאֱלַץ

לְדַבֵּר – גִּמְגֵּם וּמִלְמֵל בִּבְהִילוּת:

בִּגְרוֹנוֹ –

הַבַּרְזֶל הַיּוֹקֵד אָז נִנְעַץ…

עֵינָיו הַחַמּוֹת אָז הִבְרִיקוּ, רָשְׁפוּ,

הִתִּיזוּ גִצִּים…

וּרְגָעִים בִּצְבְּצוּ מִתּוֹכָן

חֻדֵּי-שַׁפּוּדִים לוֹהֲטִים…

כְּבַד-פֶּה וּכְבַד-עֵט. הִתְהַלֵּךְ כְּנִדְהָם,

(הַבְּרִיּוֹת רִנְּנוּ לִפְרָקִים: הוּא נִרְדָּם…)

וּנְחִילֵי-הַרְהוֹרָיו,

אִם הָמוּ בִּרְחִישָׁה עֲצוּמָה –

רַק לָרוּחַ בַּלַּיִל זֵרָם.

… וּלְבָבוֹ הֶעָגוּם הִתְכַּוֵּץ כָּאֶגְרוֹף,

וְשִׁמְשׁוֹ – גַּם בַּבֹּקֶר נָטָּה לַעֲרֹב.

חוֹמוֹת סָבְבוּ אֶת נַפְשׁוֹ וּבְאֵרוֹ,

בְּאֵרוֹ – בְּקִּרְבָּהּ חַיָּתוֹ תֶאֱרֹב.

יָמִים עַל יָמִים נֶאֱבַק זֶה הָאִישׁ

עִם נִטְלוֹ הַמֵּעִיק, נֶאֱבַק – אַךְ לַשָּׁוְא,

וּבְעֵת הֶחָרִישׁ, יוֹם פָּרַץ זְהַב-גִּילוֹ

מִכִּלְיּוֹת אַדְמָתוֹ הַכְּבֵדָה אֶל עוֹרְקָיו –

סֻיֵּג חִישׁ וַיְּסֻגְסַג בְּסִיגֵי-הַיְּגוֹנִים.

וַיֵּלֵךְ הָאִישׁ וַיִּדַּל.

אַךְ הָיָה גַּם עִקֵּשׁ. מִן הַקְּרָב הָאִלֵּם

עִם נַפְשׁוֹ לֹא הִרְפָּה.

הִתְפַּתֵּל.

לֹא חָדַל.