מִי הֵבִיאוֹ לְכָאן? מִי מְכָרוֹ?

שֶׁמָּא מָכַר עַצְמוֹ לַדַּעַת?

לֹא זָכַר.

ד

שַׁבָּת אַחַת

הִבְהֵב בּוֹ רֶגַע זַהְרוּר-שֶׁל-זִכְרוֹנוֹת,

הִרְהֵר בְּחֹרֶשׁ רְחָשִׁים.

פִּתְאֹם יָרְדָה צִפּוֹר מִצִּפֳּרָיו בְּצַיִץ,

מְדַדָּה בְצַד הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ.

אָמַר לָהּ לַצִּפּוֹר בְּרַחֲמִים:

מַלְּטִי נַפְשֵׁךְ מִזֶּה!

שֶׁאִם יַשְׁגִּיחַ בָּךְ הַמְּמוּנֶה –

יִתֵּן אוֹתְךָ בִּכְלוּב-שֶׁל-זְכוּכִית,

וְאִם צֵל אֶצְבָּעוֹ שֶׁלַּקֵּיסָר

יִפֹּל עָלַיִךְ – תִּדְמְמִי.

עָגְמָה: מַה זֶּה הָיָה לְךָ?

דּוֹמֶה שֶׁאֵין אַתָּה – אַתָּה,

אַחֵר אַתָּה!