בספרו “בוקר טוב אלץ היימר” מתאר אמנון שמוש, מחבר הרומן הנפלא “מישל עזרא ספרא ובניו”, את נפתולי המסע שנכפה עליו ועל אשתו חנה מיום שאובחנה לפני כשבע שנים כחולה במחלת האלצהיימר. בגילוי לב, באומץ וברגישות רבה הוא מספר על ההתמודדות עם המחלה שהולכת ומשתלטת על כל חלקה טובה, על האתגר שבטיפול היומיומי ועל החיים תוך ציפייה להידרדרות האורבת בפתח.

מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה ומייסרת לחולה ולבני משפחתו. אנו, צוות המרכז הרפואי לחולי אלצהיימר, היחיד מסוגו בארץ הנותן שירות וטיפול למאות חולים, מכירים מקרוב את מורכבות המחלה ואת המחיר הכבד שהיא תובעת.

אנו פועלים ללא לאות לקידום המודעות למחלה, להרחבת המחקר והידע ולהפחתת הפחד והרתיעה שהיא מעוררת בציבור. לסיפורו האישי של מר שמוש, האנושי והרגיש כל כך, יש כוח עצום להשפיע על משפחות המתמודדות עם חולה אלצהיימר, להראות כי קיימות דרכים רבות לשמר את מצבו של החולה בטרם התדרדר ולשפר את איכות חייו, ולהראות כי למחלה יש ירידות ועליות וביניהן פרקי זמן ארוכים שבהם יש עדיין מקום לאופטימיות.

“בוקר טוב אלץ היימר” אינו ספר העוסק רק באובדן. בכבוד, בהומור עדין ובאהבה אין קץ מראה אמנון שמוש כי החיים אינם מסתיימים עם הופעת מחלת האלצהיימר, ויותר מכך – גם האדם החולה אינו נעלם. זיכרונותיה של חנה אמנם הולכים ומתפוגגים, אך כשהוא חולק איתה את הזיכרונות היפים והטובים מחייהם המשותפים, שניהם יכולים עדיין ליהנות מהם ביחד. “שליח השטן פגע בהבנה, בסקרנות, אך לא ברגשות ובנשמה,” כותב אמנון שמוש. “חנה עדיין שומרת את מקומי בחייה ומקומה בחיי ומראה את אהבתה הגדולה.”

וזהו ניצחונם הגדול של אמנון שמוש ואשתו חנה על “מר אלץ היימר” היכולת להאיר את החשכה שהולכת וסוגרת עליה בכוחה של האהבה.

ניתאי אליאש פרופ' מיכאל דוידזון

מנכ“ל יו”ר המרכז