מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח

הָיְתָה אִמִּי נִגֶּשֶׁת נוֹהֲרָה

אֶל הַמִּזְנוֹן, פּוֹתַחַת הַמְּגֵרָה

וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם תֵּבָה שֶׁל כֶּסֶף.

אֶת הַצִפּוּי בְּמוֹךְ הִיא מְצַחְצַחַת,

מְצַחְצְחָה אֶת הֶחָרוּת

וּמְרִימָה אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת

בְּהַזְרִיחָהּ עָלָיו מֶבָּט שֶׁל נַחַת.

לֹא רַב שָׁם הָאוֹצָר כָּבוּשׁ פְּנִימָה

עֲלֵי רִפּוּד הַמֶּשִׁי הַוָּרֹד,

אַךְ הוּא קוֹרֵן לוֹחֵשׁ בְּזֹהַר סוֹד

וּמִשְׁתַּקְּפִים בְּנִצְנוּצוֹ פְנֵי אִמָּא.

מַחְרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים שָׁם מִסְתַּתֶּרֶת

וְזוּג נִזְמֵי זָהָב מִשָּׁם יִבְהַק:

כָּל נֶזֶם לִשְׁלֹשָׁה פְרָקִים נִפְרָק

וִיַהֲלֹם עַל כָּל מִלֵּאת שֶׁל פֶּרֶק.

"בּוֹא הֵנָה, בַּעֲלִי! אוֹמְרָה לְאַבָּא,

”הַבֵּט אֶל תַּכְשִׁיטַי פֹה בַתֵּבָה,

יָרַשְׁתִּי מֵאִמִּי הַחֲבִיבָה,

גְּשָׁה וְהִסְתַּכֵּל, אַךְ אַל תִּגַּע בָּם!

חָיֹה הֵן לֹא יִחְיֶה אָדָם עַד נֶצַח.

וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם פְּקֻדָּתִי

(וְכָאן חָלַשׁ הַקּוֹל הָרַךְ-אִטִּי

וְצֵל כֵּהֶה כְמוֹ רָעַל הַמֵּצַח)

אֲנִי אֶקְרָא לְכַלָּתִי לְבֶרְתָּה,

אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּכוֹר הַבָּנִים,

עַל צַוָּארָהּ מַחְרֹזֶת הַפְּנִינִים

בְּבִרְכָתִי אָשִׂים לָהּ לְתִפְאֶרֶת.

מִן הַנְּזָמִים תִּירַשְׁנָה הַבְּנוֹתַיִם

לְפִי זוּג פְּרָקִים עִם יַהֲלֹם תּוֹכָם,

אַחֲרוֹן לְכַלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם,

זֶה בֶּן זְקוּנִים שֶׁלֹא אֵרַשׂ עֲדַיִן…"

אַךְ לֹא זָכְתָה אִמִּי בְּיוֹם הַמָּוֶת

לִרְאוֹת אֶת הַבָּנִים וְהַכַּלּוֹת,

וְאַף בָּנֶיהָ נֶעֶדְרוּ בִכְלוֹת

רוּחָהּ הָאֲצִילָה וְהַדּוֹאֶבֶת.

בִּסְתָו תַּ"ש בֵּית בִּימֵי גָלוּת וְגֶשֶׁם,

בִּידֵי רוֹצְחֵי אָדָם מְגֹרָשָה,

אֵי-שָׁם לִבְּטָה רַגְלֶיהָ חַלָּשָׁה

בַּבֹּץ עַל יַד אָבִי בְּקֹצֶר נֶשֶׁם.

וַיְהִי בְּהַגִּיעָם עַד אוֹבּוֹדוֹבְקָה

וּבַחֲרוֹנוֹ זָעַם, סָעַר כִּסְלֵו,

הִיא גָחֲנָה וּבְקוֹל כִּמְעַט שָׁלֵו

לְאַבָּא אָז אָמְרָה: "נִדְמֶה, הַסּוֹף כָּאן.

פֹּה נִגְמָרִים יְמֵי עֳנִי וְסֵבֶל…

מֵאֵן הָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת מוֹתִי

בִּשְׁכַּב עֲלֵי כָרִי וְעַל כַּסְתִּי,

כָּעֵת רַגְלַי אֶחְלֹץ עַל קַשׁ וְתֶבֶן.

לְךָ, אִישִׁי, אֵין טְעָנוֹת, נִדְמֶה לִי

בְּעַד יוֹצְאֵי רַחֲמִי הַיְּקָרִים,

כֻּלָּם כְּמֶשִׁי דַק, כֻּלָּם בָּרִים…

(וּמֵעֵינָהּ דִמְעָה אָז מִתְגַּלְגֶּלֶת)

אִם תִּנָּצֵל אַתָּה בְּאוֹת שֶׁל חֶסֶד,

סַפֵּר לָהֶם בְּיוֹם מִן הַיָמִים

עַל הַקּוֹרוֹת בְּאֶרֶץ הַדָּמִים,

עַל מוֹת הָאֵם וְעַל תֵּבַת הַכֶּסֶף.

מֵאַנְתִּי הַחֲלִיפָהּ בִּפְרוּסַת-לֶחֶם,

בְּכוֹס חָלָב מֵאַנְתִּי הֲמִירָהּ –

מֵחֹב הַחֵיק עָרִיץ אוֹתָהּ קָרַע

בְּדָם לִבִּי וּבְשַׂר חָזִי מְרֻבֶּכֶת"…