בְּשַׁעַר רוֹמִי, לְפֶתַח עִיר־אֱדוֹם,
בֵּין דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים, חוֹבְקֵי הָאַשְׁפַּתּוֹת,
מְחוֹלָל מִמַּכְאוֹבוֹת יוֹשֵׁב הוּא, הֶעָנִי,
הַמָּשִׁיחַ.
עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי הַקֶּרֶת שְׁאוֹן עַלִּיזִים,
שְׁכוֹרֵי דַם עֲנָבִים
וְיֵין־עֲגָבִים.
עַל מַעְבְּרוֹת הַנָּהָר מְשַׁקְשְׁקִים אַדִּירִים
בְּרֶכֶב וְסוּסִים.
בַּת־רוֹמִי גְאֵיוֹנָה,
בִּיצִיעַ אַרְגָּמָן נִשְּׂאָה עַל כֶּתֶף עֲבָדִים;
וְהָאֶבְיוֹנִים, פִּסְחִים וְעִוְרִים,
יִגָּרְרוּ אַחְרֵי מִטַּת הָאַפִּרְיוֹן,
לָגַעַת רֶגַע קָט בְְּסֶרַח תִּפְאַרְתָּהּ,
וְיִפְשְׁטוּ יָדָם לְמַתַּן זְהָבָהּ,
וְאֶל חַסְדֵי לַחְמָהּ.
אֶבְיוֹנִים הַלָּלוּ בָּאוּ מִנְּתִיבוֹת עוֹלָם,
מִיַעֲרוֹת צָפוֹן וּמִצִּיּוֹת תֵּימָן,
מִקֶּדֶם וּמִיָּם,
כִּי רֵיחַ יֵין תַּעֲנוּגוֹתֶיהָ הֵנָּה נְשָׂאָם,
כִּזְבוּבִים אֱלֵי שֻׁלְחַן מַעְדַּנֶּיהָ,
כְּכַלְבֵי־מִדְבָּר עַל תַּבְלִיתָהּ.
אֲבַק־הָאֳרָחוֹת דָּבַק בְּעוֹרָם וּבִשְׁמוּרוֹת עֵינָם,
וּנְגוּעֵי צָרַעַת בְּחַרְסֵי הָאֲדָמָה הֵם מִתְגָּרְדִים
יְיַבְּבוּ כְּמוֹ כְּלָבִים עִוְרִים מֻכִּים,
וְיַחְשְׂפוּ בַּחֲרוֹק־שִׁנַּיִם נִגְעֵיהֶם:
יַשְׁקִיף־נָא מִזְּבוּלוֹ שַׁדַּי –
וְקֶרֶן־אוֹר־מַרְפֵּא יִשְׁלַח,
אוֹ בָּם יִפְגַּע –
וְכָלוּ – – –
וְהוּא, הֶעָנִי,
בֵּין אֵלֶּה עֲנִיִּים יֵשֵׁב,
שְׁחוֹחַ תַּחַת סֵבֶל הַמַּכְאוֹבוֹת,
כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת יַתִּיר מֵעַל פְּצָעָיו,
שֶׁרַבּוּ כְּחֶטְאֵי־אֱנוֹשׁ וְכִמְצוּקֵי־הָאָרֶץ,
כִּצְרוֹרוֹת־אֵשׁ, –
וְהָיָה כִּי יִצְעֲקוּ הָעֲנִיִּים,
אֲכוּלֵי־רִמָּה וּרְעֵבֵי־חַיִּים,
יְשַׁוְּעוּ לֵאלֹהִים,
אוֹ לַשָּׂטָן –
וְנִפְתְּחוּ פְּצָעָיו וְשָׁתְתוּ דָמִים…
אַךְ אֶבְיוֹנִים הַלָּלוּ יִלְטְשׁוּ לוֹ עֵינָם:
"הַזָּר!
הַזָּר בָּא בֵּינֵיהֶם לָשֶׁבֶת,
הֲבָא הוּא לֶאֱכֹל חֶלְקָם מֵעַל שֻׁלְחַן הָאֲדוֹנִים?
מֵאַיִן בָּא הוּא, הַפֶּלִאי וְהָרַחוּם,
וּלְאָן יָשִׂים אֶת פְּעָמָיו?
וּמַה יִדֹּם הוּא סֶלָה?
עֵינָיו הַמָּשְׁפָּלוֹת לוֹטְשׁוֹת בְּרַחֲמִים וּבְאַהֲבָה
אֶת שׁוֹקֵיהֶם הָעֲרֻמִים, הַמְצֹרָעִים, –
אַךְ מַה יִדֹּם הוּא סֶלָה?
יִפְתַּח אֶת פִּיו –
וְהָיָה טַל־נִחוּמִים עַל נֶפֶשׁ מִתְעַטֶּפֶת,
אוֹ כְּפֶתַח־סְעָרָה, שֶׁתִּצְנְפֵם צְנֵפָה כַּדּוּר
לַתֹּהוּ – –
וְהוּא, הַמָּשִׁיחַ, קַשּׁוּבָה אָזְנוֹ:
מֵאַפְסֵי אֶרֶץ יִנָּשְׂאוּ אֵלָיו לַחְשֵׁי־סְתָרִים,
כְּאִוְשַׁת עָלִים בָּעֲמָקִים,
וְכִלְשׁוֹנוֹת גֵּבִים מִמַּעֲמַקִּים,
מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק אֵלָיו נְכָאִים יַבְקִיעוּ…
הַאִם בְּנִגְעֵי לֵב הַנַּעֲנִים בְּשַׁעֲרֵי רוֹמִי
יַאֲזִין הַשֶּׁוַע הַנּוֹאָשׁ אֶל גּוֹאֲלָם?
הַאִם מִזּוֹ עֵינָם דְּלוּחָה כְּמֵי־בִּצָּה,
בָּהּ שִׁגָּעוֹן רוֹבֵץ,
דָּלֹה יִדְלֶה דִמְעָה נֶאֱמָנָה?
וְאוּלַי רַק אֶל פִּתּוֹ הֵם יִפְשְׁטוּ יָדָם,
וְאִם לֹא יוֹשִיט לָהֶם פַּת־עֲבֵשָׁה מִתַּרְמִילֹו –
רָגֹם עוֹד יִרְגְּמוּהוּ בְּזוֹ הָאֶבֶן,
בָּהּ צָרַעְתָּם יִגְרֹדוּ.
וְאִם יָקוּם לָלֶכֶת,
הַאַחֲרָיו יֵלֵכוּ?
אוֹ רַק כְּמוֹ כְּלָבִים רְעֵבִים פֹּה בַּחַמָּה יַלְחִיתוּ,
וְיִלְטְשׁוּ אֵלָיו עֵינַיִם?
הֵם בָּאוּ מִנְּתִיבוֹת עוֹלָם,
מֵעַרְפִלֵּי צָפוֹן וּמִצִּיּוֹת תֵּימָן –
הֶהָלְכוּ בְּכָל הָאֳרָחוֹת לִקְרַאת גּוֹאֵל?
וְאָזְנוֹ נְטוּיָה,
פֶּן יִקְרָא אֵלָיו בְּרחֲמָיו אָבִיהוּ, –
וְאָז יַשְׁלִיךְ סִחְבוֹת הַנְּגָעִים עַל אֶרֶץ זוֹ הַחֲנֵפָה,
וְעָלָה טָהוֹר, עֶלְיוֹן,
כִּי יִפְרְחוּ פִּרְחֵי־הַגְּאֻלָּה מֵחֲרוּצֵי גֵווֹ,
אֲשֶׁר כַּנִּיר בְּמַעְדֵּר מְצוּקוֹת חָרוּשׁ,
וְיִזְרְחוּ אָז מִפְּצָעָיו כָּל שֶׁבַע הַשְּׁמָשׁוֹת.
אַךְ, אוֹיָה, הַצַּו לֹא בָּא עוֹד וְלֹא קָרָא
הַקּוֹל:
“הִגָּלֵה!” –
וּנְגָעָיו – צְרוֹרוֹת־אֵשׁ, שׁוֹתְתִים דָּמִים, –
וִימַהֵר לַחְבֹּשׁ פְּצָעָיו בְּחִתּוּלֵי־הָעֹנִי,
וְעֵינָיו הַמָּשְׁפָּלוֹת נָגְהָן אָז יַאַסְפוּ
בְּאֵלָם צָעַר.
תר"ף