הַצְּמַרְמֹרֶת לֹא קָפְאָה עוֹד בַּגּוּפוֹת

הַמּוּקָעִים,

הַמִּסְתַּמְּרִים אֶל עָל כְּמַסְמְרוֹת הָעִנּוּיִים,

לִנְקוֹב אֶת הָרָקִיעַ, הַמֻּתָּךְ בְּלַהַט־כְּחוֹל,

בִּצְעָקוֹת אִלְּמוֹת, בְּצַעֲקוֹת הַשְּׁכוֹל;

הַצְּעָקוֹת הַלָּלוּ – הֵן הָאֵם שׁוֹמַעַת

מֵרַהֲטֵי דָמָהּ, מִלַּהֲטֵי מֹחָהּ שׁוֹמַעַת,

הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה יוֹדַעַת:

לַשָּׁוְא יִזְעַק הַלֵּב לְכָל רוּחוֹת,

נָשְׂאוּ אִתָּן אַבְנֵי הָאֲנָחוֹת

שֶׁל הַבָּנִים – וְלֹא קָרְעוּ שַׁפְרִיר שָׁמַיִם,

בָּהֶם מִשְׁתַּעְשְׁעִים לִפְנֵי כֵּס אֱלֹהִים

הַמַּלְאָכִים בְּמַחְרְזוֹת הַכּוֹכָבִים! –

אַךְ אֵין דֳּמִי לַלֵּב, נִחֲתוּ בּוֹ עַקְרַבֵּי הַיְסוּרִים,

אַךְ אֵין דֳּמִי לַלֵּב בִּשְׁעוֹת הַשִּׁמּוּרִים.

תִּתְפַּלֵּשׁ הָאֵם בֵּין הַסְּלָעִים בִּשְׁרַב

הַיּוֹם,

וּבְצִנַּת הַלַּיְלָה, וְעֵינֶיהָ נְטוּיוֹת אֶל רוֹם,

בְּמַחְשׂוֹף גִּבְעַת־שְׁמָמָה שׁוֹמֶרֶת

לְבַל תִּקְרַב חַיַּת־הַטֶּרֶף,

וְלֹא יַעַט עוֹף שָׁמַיִם… אַךְ בַּיּוֹם –

הַשֶּׁמֶשׁ כְּעוֹף דּוֹרֵס אָיוֹם,

הַפּוֹרֵשׂ מֻטּוֹת כְּנָפָיו לְכָל רוּחוֹת עוֹלָם,

שׁוֹלֵחַ צִפָּרְנָיו בִּבְשַׂר הַמּוּקָעִים, מְעַלַּע דָּמָם…

וּמַה הֵם מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים,

בִּצְרִיחַת רָעָב עָטִים עַל הַפְּגָרִים,

אִם מִשָּׁמַיִם רִבְבוֹת הַכּוֹכָבִים עֵינָם לוֹטְשִׁים,

וּבְשַׂר בָּנֶיהָ בְּחַרְבוֹת נָגְהָם מְרַטְּשִׁים,

וְהַיָּרֵחַ מְאָדָּם

יֵצֵא כְּחַיַּת צַלְמָוֶת

וְעַל שִׁבְעַת תְּלִיּוֹת, עַל שִׁבְעַת נֵרוֹת הַמָּוֶת

יַעֲמֹד, יִנְהַם, יִפְעַר פִּי־שְׁאוֹל לָמוֹץ שְׁאֵרִית דַּם

הָאָדָם…

וְיִסְתּוֹבְבוּ רוּחוֹת, וּבַחֲמַת־זָדוֹן תּוֹלְשִׁים

אֶת הַסְּחָבוֹת מֵעַל גּוּפָהּ

לְהִתְעַלֵּל בָּהּ בִּכְאֵבָהּ,

מוֹשְׁכִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, לְקַצֵּץ פְּתִיל־נִשְׁמָתָהּ,

כָּל עוֹד נֶאֶחְזָה בָּהּ הַשַּׁלְהֶבֶת, –

אַךְ לֹא יָבוֹא הַמָּוֶת,

כִּי דִין לָהּ עִם אֳלֹהִים,

וּפֹה לִפְנֵי הַמּוּקָעִים

תִּזְַעק לָאַחְרוֹנָה זַעֲקָתָהּ,

וּבְפָנָיו תַּשְׁלִיךְ חַיֶּיהָ,

גַּם הֵם לוֹ לְקָרְבָּן.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה, לֵיל עֲשִׂירִי לַשִּׁמּוּרִים,

כַּאֲשֶׁר הַלֵּב עוֹד כְּפַרְפָּר נִלְחַץ בֵּין הַמְּצָרִים

בְּטֶרֶם יֵאָלֵם לָעַד

לְמוּל הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה, וְנִפְרְשָׂה הַיָד

מֵאֵלֶיהָ בִּתְחִנָּה – נִשְׁמַע לָהּ קוֹל,

וְלֹא יָדְּעָה מֵאַיִן בָּא,

הֲמִמַּעֲמַקִּים אוֹ מִמְּרוֹמִים,

אוֹ מִתּוֹךְ תּוֹכֵי נַפְשָׁהּ קָרָא:

– "בִּתִּי!

מִן הַתְּלִיָּה עָלָיו הוּקַעְתִּי

כְּאֵבֵךְ שָׁמַעְתִּי,

יָדֵךְ נָשָׂאת אֶל הַשָּׁמַיִם בְּזַעֲמֵךְ, אַךְ הַשְּׁחָקִים –

רֵיקִים:

אֲנִי ה' עַל אֲדָמוֹת

נֶעְקָד עַל כָּל הָעֲקֵדוֹת,

מוּקָע עַל כָּל עֵצִים, וּמִיָּדַי שׁוֹתֵת הַדָּם

שֶׁל הָאָדָם, –

וְדְעִי, הָאֵם הַמְיַלֶּלֶת לְרַגְלֵי הַמּוּקָעִים:

עַל כָּל גּוּף מוּקָע יוֹקְדִים פִּצְעֵי הָאֱלֹהִים;

וּדְעִי, הָאֵם בַּת עַצֶּבֶת־הָאַלְמָוֶת,

כִּי בִּי וּבָךְ וּבְבָנַיִךְ – הַצָּרֶבֶת

שֶׁל חַיִּים כּוֹאֲבִים וְשֶׁל חֶבְלֵי הַמָּוֶת,

וּדְעִי: עִם יְצוּרָיו בְּמַעְגַּל הָעִנּוּיִים

סוֹבֵב־סוֹבֵב יוֹצֵר הָעוֹלָמִים".

וּבְפַאֲתֵי רָקִיעַ

הִבְקִיעַ

הַשַּׁחַר וזָרַח עַל רָאשֵׁי הַמּוּקָעִים,

וּבְעֵינֵי הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה דָעָכוּ –

אָז יִסּוּרֵי הָאֱלֹהִים זָרָחוּ.

תרצ"ח