כולנו מדברים על אחריות השעה. אך מה המסקנה?
זה שנים ששאלת קיום העם בחלקים רבים בגולה — קיום או השמדה – תלויה לעינינו, ואין משיב. הגאולה המובטחת לעתיד לבוא אינה תשובה עכשיו. חיכינו עד כה, כי יבוא מי שהוא ויגאל, אך כבר הגיעה השעה לדעת, כי בלעדינו אין גואל ואין פודה.
הגיעה השעה לציונות להיות המצילה והפודה את בני ישראל מכליון.
עד עתה מוטל היה על כל היושבים בציון לשמור על הנר האחרון של האומה לבל יכבה; החזקת הישוב בארץ זו היתה חובת היושבים בארץ והנושאים עיניהם אליה ותוכן פעולתם. ואולם מעתה, אם לא תיעשה הציונות לגורם מציל בעם, אם לא ייוָצרו מעשים אשר יגאלו חלקים גדולים מהעם – לא מילאנו אנחנו את תפקידנו. תעודת הפועל העברי ותעודת הדור כולו – לא המשכת הקיום כי אם הצלת העם. בנין ארץ־ישראל, ובעקבו – גאולת רוב גדול מעם ישראל מן הגלויות, זהו תפקיד הדור; ואם זה לא ייעשה — לא מילא הדור הזה את תפקידו.
מי יעמיס על שכמו את העבודה הזאת?
הפועל העברי בארץ־ישראל. ארבעת אלפים פועלים עברים, החיים בעבודה בארץ־ישראל, מהוים כוח שאין דומה לו— לתחיית העם— בכל תפוצותינו. בני בעלי־בתים שלא עבדו מימיהם, העולים לארץ ומסתגלים לכל העבודות: סלילת דרכים וכבישים, חרישה בעמקים, סיקול ונטיעה בהרים – עדים חיים הנם כי עוד לא נס ליח האומה.
הגאון היחיד אשר ידביר את התקופה ויצא לפניה – איננו. הרצל איננו. יקום הכוח הקולקטיבי, הגאון הציבורי: חברת הפועלים העברית. והיה אם ימעיט הפועל את דמותו כיום הזה, אם לא יעורר בעם את האמונה הגדולה בכוחו – ומעל בשליחותו.
לא קופת־חולים משותפת בלבד הוא, איפוא, תפקידנו ליצור כיום— כי אם להיות הכוח המעורר בציונות, הכוח התובע את העם לבנין הארץ והבא במשא ומתן ישר עם העם, לשם בנין הארץ. פועלי ארץ־ישראל צריכים לדבר אל העם לא כדבר ועד־הצירים: "זרם מהגרים פרץ אל הארץ, שלחו כסף״! עלינו בעצמנו לדבר עם העם על צרכינו שלנו. עלינו ליצור לנו כלים מיועדים לבנין הארץ. מן הועידה הזאת עלינו להודיע, שגורלנו בידינו. אל העם האובד והנידח— אליו נדבר. העם חושב שאין לו מקום בארץ, מאשריו ומדריכיו הם הם המשיאים אותו להאמין בכך ומרפים את ידיו, ועלינו לגלות את הסוד לעם ישראל, שיש אפשרות לגאול את יהודי רומניה ופולניה ולישבם בארץ־ישראל. ובהכרת כולנו נודיע, כי עוד בטרם ילבינו שערותינו יוכלו הם להיות אזרחי ארץ־ישראל עמנו פה.
מהות האיחוד זוהי יצירת הסתדרות פועלי ארץ־ישראל לשם בנין ארץ־ישראל. יצירת מוסדות כספיים חוקיים לעבודה. יצירת שופר לכל העובדים בארץ – עיתון יומי, אשר יקרא בקול השכם והערב על הנעשה ועל הצריך להיעשות וידבר באזני כל העם, כי יש מקום להיגאל בארץ־ישראל.
תרפ"א.