רקע
שמואל יבנאלי
בועידת יִסוּד ההסתדרות

כולנו מדברים על אחריות השעה. אך מה המסקנה?

זה שנים ששאלת קיום העם בחלקים רבים בגולה — קיום או השמדה – תלויה לעינינו, ואין משיב. הגאולה המובטחת לעתיד לבוא אינה תשובה עכשיו. חיכינו עד כה, כי יבוא מי שהוא ויגאל, אך כבר הגיעה השעה לדעת, כי בלעדינו אין גואל ואין פודה.

הגיעה השעה לציונות להיות המצילה והפודה את בני ישראל מכליון.

עד עתה מוטל היה על כל היושבים בציון לשמור על הנר האחרון של האומה לבל יכבה; החזקת הישוב בארץ זו היתה חובת היושבים בארץ והנושאים עיניהם אליה ותוכן פעולתם. ואולם מעתה, אם לא תיעשה הציונות לגורם מציל בעם, אם לא ייוָצרו מעשים אשר יגאלו חלקים גדולים מהעם – לא מילאנו אנחנו את תפקידנו. תעודת הפועל העברי ותעודת הדור כולו – לא המשכת הקיום כי אם הצלת העם. בנין ארץ־ישראל, ובעקבו – גאולת רוב גדול מעם ישראל מן הגלויות, זהו תפקיד הדור; ואם זה לא ייעשה — לא מילא הדור הזה את תפקידו.

מי יעמיס על שכמו את העבודה הזאת?

הפועל העברי בארץ־ישראל. ארבעת אלפים פועלים עברים, החיים בעבודה בארץ־ישראל, מהוים כוח שאין דומה לו— לתחיית העם— בכל תפוצותינו. בני בעלי־בתים שלא עבדו מימיהם, העולים לארץ ומסתגלים לכל העבודות: סלילת דרכים וכבישים, חרישה בעמקים, סיקול ונטיעה בהרים – עדים חיים הנם כי עוד לא נס ליח האומה.

הגאון היחיד אשר ידביר את התקופה ויצא לפניה – איננו. הרצל איננו. יקום הכוח הקולקטיבי, הגאון הציבורי: חברת הפועלים העברית. והיה אם ימעיט הפועל את דמותו כיום הזה, אם לא יעורר בעם את האמונה הגדולה בכוחו – ומעל בשליחותו.

לא קופת־חולים משותפת בלבד הוא, איפוא, תפקידנו ליצור כיום— כי אם להיות הכוח המעורר בציונות, הכוח התובע את העם לבנין הארץ והבא במשא ומתן ישר עם העם, לשם בנין הארץ. פועלי ארץ־ישראל צריכים לדבר אל העם לא כדבר ועד־הצירים: "זרם מהגרים פרץ אל הארץ, שלחו כסף״! עלינו בעצמנו לדבר עם העם על צרכינו שלנו. עלינו ליצור לנו כלים מיועדים לבנין הארץ. מן הועידה הזאת עלינו להודיע, שגורלנו בידינו. אל העם האובד והנידח— אליו נדבר. העם חושב שאין לו מקום בארץ, מאשריו ומדריכיו הם הם המשיאים אותו להאמין בכך ומרפים את ידיו, ועלינו לגלות את הסוד לעם ישראל, שיש אפשרות לגאול את יהודי רומניה ופולניה ולישבם בארץ־ישראל. ובהכרת כולנו נודיע, כי עוד בטרם ילבינו שערותינו יוכלו הם להיות אזרחי ארץ־ישראל עמנו פה.

מהות האיחוד זוהי יצירת הסתדרות פועלי ארץ־ישראל לשם בנין ארץ־ישראל. יצירת מוסדות כספיים חוקיים לעבודה. יצירת שופר לכל העובדים בארץ – עיתון יומי, אשר יקרא בקול השכם והערב על הנעשה ועל הצריך להיעשות וידבר באזני כל העם, כי יש מקום להיגאל בארץ־ישראל.

תרפ"א.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!