הַמָּתוֹק מוֹשֵׁךְ אֶת הָאֵשׁ אֶל
תּוֹךְ עוּגַת הָאַגָּסִים.
כְּכָל שֶׁזֶּה פָּשׁוּט יוֹתֵר לְהַשָּׂגָה
כָּךְ חוֹשֶׁקֶת הַנֶּפֶשׁ לְהִתְגַּלּוֹת
בְּכֵלִים רַבִּים יוֹתֵר.
מַה שֶּׁרוֹעֵד לְפָנַי הוּא קֶפֶל טָהוֹר
שֶׁל הֶעְדֵּר, מִתּוֹכוֹ
עוֹלֶה הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל קֶמַח חַם.
עַל זֶה יֵשׁ לְדַבֵּר, לְהִתָּמֵךְ בּוֹ, וְעַל
אֵיךְ מְקַצְּרִים אֶת הַדֶּרֶךְ.
אַחַרְכָּךְ לְהַכּוֹת בַּבָּצֵק בְּאֶגְרוֹפֵי אַהֲבָה
כְּאִלּוּ הָיָה חֹמֶר שֶׁאֵינוֹ חָדֵל
לַחֲזֹר עַל עַצְמוֹ