וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: הִגַּעְתִּי אֶל

קַרְקָעִית הַשִּׁיר, הַאִם

אֲנִי מַסְכִּים בָּזֶה

שֶׁאֶל הִשִּׁיר טֶרֶם הִגַּעְנוּ, גַּם

אִם הָלַכְנוּ בְּעִקְּבוֹתָיו?

מַה קּוֹרֶה בַּשִּׁיר, אֵינֶנָּהּ הַשְּׁאֵלָה.

אִלּוּ יָכֹלְנוּ לוֹמַר עַל הַשִּׁיר

כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים

בִּקְצֵה סִפּוּר מַסָּע:

"מִשָּׁם וְהָלְאָה לֹא אֵרַע לָהֶם שׁוּם דָּבָר,

רַק זַעֲפַת הַיָּם הָיְתָה כַּמָּה פְּעָמִים".

הַאִם הַשִּׁיר יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכַחְנוּ?

נִדְמֶה שֶׁאֵין עוֹד לוֹמַר דָּבָר,

וּפִתְאֹם שִׁיר