מִישֶׁהוּ מַצִּיעַ לִקְרֹא אֶת קְלֵה
(כְּלוֹמַר, לְהַבִּיט בַּחֲלוֹמוֹתָיו)
בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲלֶה אֶת הַהַשָּׂגָה:
הָרוּחַ לֹא צְרִיכָה לְךָ.
הָאֹפֶן בּוֹ אַתָּה רוֹאֶה דְּבָרִים,
לֹא צָרִיךְ לְךָ. הַמַּחְבֶּרֶת
בַּעֲלַת הַכְּנָפַיִם
לֹא צְרִיכָה לְךָ.
וְאַתָּה תֵּן לַשַּׁחְרוּרִים
“שֶׁהִגִּיעוּ כָּכָה סְתָם”
לְלַכְלֵךְ (תּוֹךְ
כְּדֵי שִׁיר) אֶת
הֶחָצֵר.
אֲפִלּוּ הַמַּמָּשִׁי צָרִיךְ חִזּוּק כְּמוֹ
הָאוֹר הַמִּתְפַּנֶּה פִּתְאֹם
לִקְרַאת הַגֶּשֶׁם