אֲבָל הַמּוּסִיקָה הַבָּאָה וְהוֹלֶכֶת עִם הָאֵשׁ

(וְלֹא עִם שׁוּם דָּבָר אַחֵר)

מוֹלִיכָה אוֹתָנוּ לְמָקוֹם

שֶׁאָנוּ מַנִּיחִים עַצְמֵנוּ

לִהְיוֹת מוּבָלִים

אָנוּ נַכִּיר אוֹתוֹ כְּשֶׁנַּגִּיעַ אֵלָיו.

בֵּינְתַיִם נְתָאֵר זֹאת לְעַצְמֵנוּ כְּמוֹ כִּיס

צָלוּל מָלֵא דְּבַשׁ אוֹ

פֶּלַח פְּרִי פָּתוּחַ עַל גַּבֵּי

רַעַף שֶׁל אֵשׁ

אוֹ קַלְמָר דּוּ-קוֹמָתִי שֶׁהוּא הַקָּרַנְטִינָה הַנְּאוֹתָה

לַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת (כְּנִימוֹת, רִמְשֵׂי עָשׁ,

תּוֹלְעֵי מֶשִׁי, יַתּוּשִׁים, פִּשְׁפְּשִׁים)ֹ

שֶׁעִם שֶׁמֶשׁ הוֹצֵאתִי אוֹתָן לִרְעוֹת עַלְגַּבֵּי

שְׂדֵה-מַגֶּבֶת לַחָה וְהִצַּעְתִּי לָהֶן

עֶשֶׂר גִּבְעוֹת אֶצְבְּעוֹתַי הָרוֹקְדוֹת