וַאֲנִי רוֹצָה לְהָבִין אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא

נֶאֱחֶזֶת בְּכָל כֹּחָהּ, לְמַטָּה לְגַמְרֵי,

בְּתוֹךְ מַה שֶּׁמַּחֲזִיק

בָּהּ מִתּוֹכָהּ

כְּאִלּוּ הָיוּ הַקּוֹלוֹת

סִיבִים שֶׁל חֹמֶר

גּוּפָנִי

מִתּוֹכָם חוֹשֶׁקֶת הַנֶּפֶשׁ לְהִתְגַּלּוֹת

כְּמוֹ הָאָדֹם בָּאַהֲבָה.

יָהֳרַת הָאָדָם תִּתְמַעֵט בְּקָרוֹב אֶל

תּוֹךְ הַדָּבָר הָאֲמִתִּי,

שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיךְ יִתְגַּלֶּה עָלֵינוּ

אוֹ אֵיךְ נַגִּיעַ אֵלָיו