הַלַּיְלָה הִצְטַנֵּף מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
הַלַּיְלָה מִבִּפְנִים נֶחְתַּל כַּדֹּק.
וְכֹה הַלֵּב חוֹזֵר אַחֲרֵי קֹהֶלֶת:
מַה טּוֹב הַחֹשֶךְ לָעֵינַיִם, מַה מָּתוֹק!
מִתְגַּלְגְּלִים לְאַט שְׁלַבֵּי הַנֶּצַח,
נָעִים־נָעִים עֲדֵי אָפְקֵי הַלּוֹט.
נַפְקִיר אֶת חֲרִיצֵי הַמֵּצַח
לְאֶצְבְּעוֹת הָרֶדֶם הַקַּלּוֹת.
וּמֶתֶק מַעְיָנוֹת עָלָה
וְרֵיחַ לֶחֶם
וְקוֹל רָחוֹק־רָחוֹק.
הַשִּׁלְשׁוֹמִים חָזְרוּ עַד חֲמִימוּת הָרֶחֶם.
מַה טּוֹב הַחֹשֶךְ לָעֵינַיִם, מַה מָּתוֹק!